זה נוזל על שפתיי
יורד לסנטרי
ומשם
נופל על ירכיי.
את.
אני.
שוקולד.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היי, ליאורה, פשוט תשאלי אותו אם הוא פנוי וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- עדי, לא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי בת לשדך לו. שלי כבר נשואה. אבל בעקרון את צודקת, מה זה אצבעות מתוקות מתוקות [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אל תהיו קטנוניים. שכחתי לשים חיוך. אז הנה: (; שי, הזכרת לי את הילדות היום בקיטנה, אפינו פיתות ואז אכלנו אותן, עם שוקולד. והן בכוונה ליכלכו את כל הפה ואת כל הסביבה במרחק של קילומטר, ולאחת התלכלכו אפילו הרגליים. [ליצירה]
- [ליצירה] שי - אתה שמן או רזה ? [ליצירה]
- [ליצירה] שי - אתה אוכל הרבה שוקולד ? [ליצירה]
- [ליצירה] הנה. זו היצירה. אין דמיון. האחרונה יותר מפותחת. כך אני חושב. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] חחח מתה על שוקולד. ואני רואה שגם אתה... זה באמת אירוטי משהו, וגם ההוא עם אצבעות השוקולד. שוקולד הוא אחרי הכל הדבר הרומנטי בעולם. :) שחף. [ליצירה]
- [ליצירה] גרוע מאד.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי. דווקא ממש ממש אהבתי. מתה על שירים כאלה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה בא בא [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו יכול לענות על זה? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר תגובה ל "אנא הקדישי לי עוד רגע" של היוצר "מסר כפול" [ליצירה]
- [ליצירה] יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר. הנה הארותיי: חוט של משי, עדין כמעט שקוף כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם. וכשאני בבדידותי סיבים דקים של משי עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה. והוצפתי* געגוע. *כנ"ל דבורים קטנות מפזרות על עפעפי*י אבקן מהפרח שעזבתי. אהבה עדינה, . חוט של געגוע הרבה הצלחה בהמשך.... שי. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו, אני יודע? [ליצירה]
- [ליצירה] ומי עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] מה, כבר אי אפשר לחבק עמודים היום? [ליצירה]
- [ליצירה] חתול נח בלאות. אהבתי. כתבת מה שתמיד רציתי. לכתוב. כנראה מאותו זן. [ליצירה]
- [ליצירה] קדמי את קיצך. משם יצמח דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם האחרים (וזהו)! [ליצירה]
תגובות