באמנות, כמו באמנות,
אין דבר כזה, שאין דבר כזה.
ובחיים, כמו בחיים,
אם אין דבר כזה, אז יהיה דבר כזה.
ורק באהבה, כמו באהבה,
אין דבר, כזה, אין דבר..
והכל נשכח, והכל עבר,
והכל נמחל, והכל ווּתר,
ואין דבר. אין דבר.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שבירה יקרה, נהפוכו בן בנו של נהפוכו. הרי זה כל העניין. מילא אם היית כותבת את זה כתגובה למכתב הראשון, אז ניחא. אבל כתגובה למכתב השני? דווקא כזה שיש בו השלמה והכרה במי שאני? באמת יכול להיות שזה מפני שלא קראת את הדברים עד תום. אבל no hard feelings. לא מצידי לפחות. פשוט שנראה לי לא שייך להתלהב ולהגיב אחרי קריאת חלק מהדברים. למה הדבר דומה? למי שיוצא לבקר מסעדת בשרים משובחת, אלא שהוא, איך לומר, צמחוני. וכיוון שכך הוא דגם רק את הסלט ואת התוספות, אבל את הבשר הוא אפילו לא הריח. מילא, לא לקחתי קשה. ותודה בכל מקרה על הניסיון לקרוא. כלנית [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! דווקא הגבעולים המשתרגים להם לתוך הסלע מוסיפים חן שכזה, שכמו אומר, אמנם אני פרח לבד על סלע מנוכר, אבל בעצם אני והסלע די מחוברים בינינו. או שזה רק הדמיון הפרוע שלי.. [ליצירה]
- [ליצירה] אימל'ה מה זו האהבה האלימה הזו? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. פשוט כך. פשוט כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה. מתנגן. רק הערב קטנטונת: תצטחצח. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא על פחד ניתן להתגבר הרבה יותר בקלות מאשר על עצב, זה אל"ף. ובי"ת לכולנו יש חברים, לרובנו יש אהבה. כך שאם אין לך אהבה בגלל פחד זה יותר נורמלי מאשר אם אין לך חברים בגלל עצב, ואם כך אולי הבעיה שלך יותר עמוקה מאשר סתם אדם שטרם מצא אהבה. בקיצור, לא מסכימה עם הקביעה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] כי.. כי הדפים צריכים לעטוף משהו יותר פנימי. את הלב, למשל. כך לפחות נראה לי לפענ"ד. אבל אני יכולה להבין את הציפיה הזו, להימנע מהחטא רק כי אתה יודע שזה אסור, ואתה יודע את כל פרטי האיסורים לכל דיקדוקיהם, ולכן אתה מניח שאי אפשר לך להיות טועה וחוטא. חוצמזה, שבאותה מידה ש"לא בשמים היא", היא גם לא תלויה בשום גורם חיצוני אחר. "כי קרוה אליך הדבר מאוד. בפיך ובלבבך לעשותו". [ליצירה]
- [ליצירה] מדגדג לי הבכי באף.. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שהיא דמיונית. כלומר, חבל בשביל השיר שהיא דמיונית, כי זה קצת מקלקל אותו והופך אותו למעין שיר ילדותי שכזה, בעוד שקודם הוא היה שיר הלל למוסד החברוּת הטובה. וחבל, בשבילך, שאין לך אחת כזו. כי אני אוטומטית עם הקריאה אמרתי "וואו, זה פשוט מדהים איך לכולנו יש חברה כזו איפשהו". ואז פתאום לגלות שלך אין.. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, איגנץ עושה את זה הרבה יותר טוב מאריאל. הרבה יותר טוב. אולי זה סתם כי אני לא מתחברת לשירים של מאיר אריאל ואולי זה סתם, כי זו דרך פשוטה יותר להיזכר בעבר, בלי להיצטרך "לאכול" אותה.. [ליצירה]
תגובות