הוא מצפונינו;
מפני סכנת כיליון,
התריע קולו.
כאריה,
יצא לקרב על עתידנו,
אך הכל,
הפנה לו עורפו.
את העולם,
הוא ניסה לחלצנה;
מפני גיהנום אטומי,
הרים זעקה.
נהיה תקווה,
כי כולם ילמדו עוד לקח
וימנעו זוועה!
[ליצירה]
אתם מעוותים את משמעות השיר
אל תנסו אתם להכניס לתגובותיכם ליצירתי הנ"ל, נימה אנטי-ערבית! במילים על הנאציזם האירופי, כוונתי קודם-כל, ליחסה של אירופה למדינות העולם השלישי, בתקופה, כאשר עדיין היו קולוניות אירופיות, שאגב-אורחא, ישראל כל-כך סייע לאירופה לדכא אותן.
[ליצירה]
לסוערה
אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס.
ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי.
[ליצירה]
לרדף שיח
מה שכתבת על כך, שכאילו בעצמי כתבתי ערך עליי בויקיפדיה - זאת השמצה והוצאת דיבה לשמה. יהיה הרבה יותר חכם, אם תיכנס לערך עליי, ותשתתף בדיון על הצעתו של פלוני למחוק אותי משם.
[ליצירה]
אין פה שום צביעות
מעולם לא אמרתי, שעשינו נכון בגרשנו ב-48 את הערבים שישבו במקומן של רמת-אביב; באר-שבע; קיבוץ ברעם, וכו'.
אבל, יש הבדל: את העוול של 48, ניתן לתקן על ידי הענקת זכות השיבה לפליטים פלסטיניים, שיבקשו לשוב - אולם לא כולם יוכלו לשוב אל בתיהם הנטושים (לא ניתן לסובב גלגל ההיסטוריה אחורנית לגמרי); אולם, בארץ יש מספיק מקומות בהם יוכלו לבנות את ביתם החדש.
לעומת זאת, השטחים הכבושים, נכבשו ב-67 אחרי שמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בגבולותיה הפחות או יותר מוכרים. לכן, נסיונך להצטדק על ידי זה שבמקום התנחלות זו או אחרת לא ישבו ערבים, אינו תירוץ היכול להצדיק את הכיבוש. גם במדבר סחארה או בחצי-אי ערב יש הרבה מקומות, שמעולם לא ישבו בהם בני-אדם, אז אולי גם לשם מותר לנו לבוא כדי להקים התנחלויות?
[ליצירה]
לגבי שאלותיך
לדייט - פירושו: להכפיש; להשמיץ; להוציא שם רע למישהו.
לגבי החלפתי בין קובוץ לשווא, אז עשיתי את זה מטעמי חריזה.
השיר מכוון לאלה הנוטים להמעיט בתרומתה של ברית-המועצות לניצחון על האוייב הנאצי, שלמרבה צערינו, אנשים כאלה, מצויים בכל העולם.
ולגבי, מה שאתה מכנה "הכיבוש הסובייטי", אז נכון, ברית המועצות עשתה לא מעט שגיאות בעת כינון השלטון הסוציאליסטי במדינות מזרח-אירופה, אל זה לא היה כיבוש! זה היה שחרור, שהביא לכינונם של משטרים סוציאליסטיים בתמיכתם של המונים.
תגובות