הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ
בְּצַמֶרֶת הָאוֹרֶן
שֶׁמַּסְתִּיר אֶת הַמִּפְרָץ
אֶלַּיו הָיִיתִי רַץ וְרַץ וְרַץ
וְלֹא מַגִּיעַ
לְעוֹלָם.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני בעד לחבר אבל לא בסוף כי אם לפני הבית האחרון כך שהשיר יסתיים עדין ב"רבים" וגם הייתי הופך את "אותך מפספסות" ל"מפספסות אותך". [ליצירה]
- [ליצירה] יופי ! רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן: ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה) ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת. רבים. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה זורם, מתפתח, שנון, ובעיקר נכון. אני רואה כל יום כאלו ברחוב, באוטובוס, ולבי נכמר. ילדות טובות שמזיקות לעצמן בכל מני דרכים כדי לדמות לאיזו פרסומת לא מציאותית. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מה? אני אוהב שירים ששואלים :) [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם באמת שיר נוגע ומקסים ורומנטי ומרגש. תהיתי האם להעיר הערה כלשהי והחלטתי תחילה שלא, כי אני לא אוהב את כל המייעצים מה לשנות ואיך, אבל ראיתי שמיגה הקדימה ולקחה לי את המילים מהפה אז אני מצטרף. יותר מתאים לדבוק בשפה הפיוטית ולכתוב "אהבת נפשי". "איזו מתוקה" בתוך כל הפיוט הזה נשמע כמו פרודיה. [ליצירה]
- [ליצירה] שכחתי מהשיר הזה תודה לליאור לוי שגרמה לי ולאחרים להיזכר בקיומו, ותודה לכם על התגובות. אכן רוחה של רחל שרתה עלי חזק בזמן כתיבת השיר הזה, כמו גם בכתיבת השיר "אח לו היה לי". לגבי הסטטיסטיקה ופשר ה"חצי בגידה", אומר רק שהכוונה לכל אלה שכבר מתכננים להיפרד, אבל לפני שעושים זאת מתחילים לסטות מהדרך.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא ידעתי שיש פה כאלה משחקים :) אבל תרשו לי להגיב לשיר ולא לסוגיית חשיפתו: אהבתי מ-א-ד אני אוהב את ז'אנר המיניות הכבושה שלך, שי :") זה תמיד מזכיר לי את החרמן האימפוטנט, במובן הטוב, המשעשע, של הדימוי :) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) איזה יופי לגלות שאותה שקיעה נגעה באותו זמן בעוד מישהו, נגיעה שהולידה שיר... [ליצירה]
- [ליצירה] השאלה היא מה זה "לא נכון" ? זה שיר... לא עבודה לאוניברסיטה.... שלמה בספרים שחיבר לפי הטענה קודד לנצח נצחים הלך רוח, השקפה אידאולוגית, וזה לא פחות חשוב מלספר על הקרב בגלבוע... [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה להגיד שזה פשוט שווה המלצה ! כמו הרבה דברים, לדעתי, של גיל (למרות שהוא לא מסכים איתי בד"כ). כל כך מעט נכתב בנושא, וזה דווקא כל כך רלוונטי במיוחד לנו, כותבי השירה באינטרנט. בהקשר זה, הייתי לא מזמן בכנס על שירה מקוונת, וחולקו שם דוגמאות של ז'אנר שירה-אינטרנטית. זה די מגניב. וגם - דנו שם בסוגיה הפיזית של כתיבה על מחשב. זלי גורביץ', משורר ואנתרופולוג, טען שזה משנה את כל יחסי הכוחות, שכן בכתיבה רגילה רוכן המשורר מעל הדף, וכמו כובש אותו, ואילו במחשב זה קצת כמו לחזור לציורי המערות, כשיצרו במאונך, והוא מרגיש לפעמים כאילו המסך שניצב מולו אפילו קצת מאיים. גם לעניין ההיסוס עם העט מעל הנייר, ההתחלה של כתיבה והמחיקה הוא התייחס, בניגוד להקלדה והמחיקה במחשב. אולי זה נשמע קצת תמוה, אבל אני מניח שיש אי אילו השלכות פסיכולוגיות לעניין הפיזי הזה. [ליצירה]
תגובות