בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
[ליצירה]
באתי להגיד שזה ים מצןלם בשקיעה, שעיבדת את החלק התחתון שלו במחשב למעין מריחה של צבע שמן- דוקא יפה, אבל אז ראיתי את השאלה וקלטתי שזה בעצם פרווה (כנראה של כלב או פרה).
[ליצירה]
נשמע שזה פונה למשהו, כך שזה לא ממש מונולוג, אך זה קצר ומרוכז, בכמה מילים אלו את מעבירה תחושה ברורה שגורם לך זה/זו שעומדים מולך. מעניין מה אומר הרצון שלך להתעלם(?) ולעצום עיניים כדי ללמוד תורה עוד 12 שנים.
אני יודע, יתכן והשיר כלל לא נכתב ממקום אישי אלא כפרשנות מדרשית-פרוזאית לסיפור כה עשו חכמינו על רבי עקיבא ורחל שאחרי 12 שנה היא שולחת אותו לעוד 12 שנה, אך, אם אני צודק, אז לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אשמח להסבר.
[ליצירה]
איה...
אווו... :), זה מה שעלה בי נוכח מרד השירים שלך, זה יפה שהם יכולים להסתדר בקבוצה מעורגנת ופ' לשיר את מרדם.
מי יתן וגם אנו נוכל לשיר את מרדינו בציבור.
[ליצירה]
חבל
התחלת אתזה טוב, הפואנטה הובנה, אתה לא אומר דבר רק מסדר את הטקסט באופן כזה שידבר בעד עצמו, אך, נראה לי שהיה עדיף, שתצטמצם לקטע הדרמטי, זה לא שייך לכל הנאום של יוסף האופן הקטוע הזה אני לא מאמין שכאשר ציוה עליהם להביא את אביו (וגם אתה מודה שזה ציווי- עובדה פיסקת את זה בסימן קריאה!), שהוא דיבר
מילה
מילה
, אך הרעיון יפה.
תגובות