בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גמני אוהב. וכואב *_*. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בבליל מילותייך עוצמה, לפעמים לא צריך להבין כל דבר, מספיק להיות קשובים למתח שעובר במילים, לדרמה, וזאת ללא כל ספק חזקה אצלך. תהיי חזקה. ואני מקווה שגם לא בודדה. [ליצירה]
- [ליצירה] איה... אווו... :), זה מה שעלה בי נוכח מרד השירים שלך, זה יפה שהם יכולים להסתדר בקבוצה מעורגנת ופ' לשיר את מרדם. מי יתן וגם אנו נוכל לשיר את מרדינו בציבור. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב המעבר הפתאומי, ההפתעה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות סופר, שני לבבות לא יכולים לשנוא, כי שינאה לענ"ד, זהו רגש אינדוידואלי שכל אחד חש בנפרד, אני יכול להזדהות\אם שנאה של משהו את האחר, אמת אני גם יכול להזדהות אם אהבה של משהו את האחר אך, באהבה שלא כמו בשנאה אני יכול גם לחלוק אותה עם משהו והיא תהיה אהבה המשותפת לנו אך, אי אפשר לשנוא בשיתוף, (אוף! לאיודע, אני לא מצליח להסביר ת'צמי ולהגיד משהו ברור, אך לא ברור לך בתחושה שאהבה זה משהו שעשים ביחד ושנאה זה בנפרד? לי בכל אופן זה ברור ועל זה כתבתי.) [ליצירה]
- [ליצירה] :) שימחתם אותי מאד. האמת עם ערוגה, הכותרת כבדה קצת. אומר וידוי קטן, זה זמן שאני מחפש אינטרנט, כדי לשנות את שם השיר. ולהוסיף שורה. מה לדעתכם יותר מתאים; " בוא אבוא ברינה" או "נושא עלומתו"? -מיקה, ניכנסת חזק לקטע. אני נבוך. -ציידת ודיק לוש, כן, עני בהחלט יכול להתאים כאן, כל עוד לא מצאתי, הריני כעני המקבץ אותות חיבה וחסד ויודע שבינתיים, היא ממתינה לי בפאת השדה, אך, עד שאגיע לשם הדרך ארוכה ובינתיים אפשר רק ללקוט וללקוט וכשבסוף אגיע, היא תמתין לי שם עם הלחם וה(ברית) מלח. -דיקלוש, את קרובה מאד, אני בעצמי לא יודע לנתח את זה ולפרש, (יתכן ושיגרתי אותו מוקדם מדי). -כנרת, חמודה. תודה. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה את? זה מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] את יודעת מה מיוחד בבדיחה? היא מגלה לנו את האמת מזוית מוזרה ולא מוכרת, אז אנו נבוכים, מסמיקים ואם היא באמת חזקה, אז כדי להתמודד, אנו צוחקים ואפילו נשפכים מצחוק. למה כל ההקדמה הזאת? היצירה הנפלאה הזאת שלך היא ממש לא בגדר בדיחה, להיפך זה כל כך עצוב ואמיתי ואיך זה שבתור ילדים אף פעם לא שמנו לב לצד הזה שלא סופר בעצם ורגע, מה באמת עלה בגורלם של הגמדים? זה בא לידי ביטוי חזק יותר בסיפור של הגיבן מנוטרדם שבסרט באמת הדגישו את הכאב שלו על כיעורו וההכרעה המצערת שאם כל הרצון לשוויוניות אין מי שתאהב ותתחתן אם מכוער כמוהו! מה שכן, בזמן האחרון עולים על המסך גם כל מיני סרטים אחרים כדוגמת "שרק" שבאים כניגוד גמור ושבירה של מוסכמות. יישר כח להם וגם לך על עצם העלת הבעיה למודעות ובצורה כל כך יפה דוקרת ומרגשת. [ליצירה]
- [ליצירה] הו... אני נמוג, אני נמס. מקסים. תרשי לי לרשום את זה לפני. זה נכנס לאהודות ואפילו לשמורות עמדי. תודה. [ליצירה]
תגובות