בשעה שאורות של סליחה נדלקים
שקולות ניגונים נמסכים בבכי
שנשורת שנה מתפזרת כנסורת
אני נוסע
כבן מלך על פלגי מים
מלוחים
ונושא על כתפי
שאיפות
ותככים.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המממ. כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה. דבר שני שחשוב לומר, קשה להתקדם ככה. השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך, אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני. וקצת קשה ככה להתרכז במשהו. עוד חודש בדיוק ראש השנה. מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הו, רן, כ"כ רציתי לכתוב שזה כ"כ יפה, אבל.. מה זה התככים הזה? לא מבינה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני אוהב לכתוב קטעים כאלה, להתיישב עם דף היכנשהוא ולתעד. וזה בירושלים שלי, וחמוד. אהבתי את הסבתא השלווה. אפקט העדר כתגובה לשינוי תמיד מעניין אותי. הסבתא השלווה היא בטח אדם מאוד מאושר ושלם עם עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חמוד! מתוק! נהניתי! [היה מוזר לי שבחרת דווקא בתמהונים לייצג את הריקנות.] [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד נחמד ויפה, מצחיק וכיף לקרוא, אבל מאחורי זה מסתתר משהו מאוד עצוב: הביורוקרטיה הבלתי-נסבלת של התפילה. אני מעדיף להתפלל מהלב ולא מהסידור, אבל אני כבול כרגע. (והיה שם מסר גזעני על ערבים שמאוד סלדתי ממנו, גם אם זה בצחוק) [ליצירה]
- [ליצירה] --- פנים זה גם זכר וגם נקבה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הוספתי לרשימת היצירות האהודות עלי. [ליצירה]
- [ליצירה] חמודים! תגובה קצת ארוכה... קודם כל תודה. זה פשוט כל-כך התחבר לי. איכסה נעליים. לא מספיק שהמציאו את הנעליים בשביל לצאת לרחוב בצורה "מכובדת" (ע"פ הקונצנזוס והנורמות שגורמות לצרות אפוקים מזעזעת), המציאו גם עלי בית בשביל להיחנק גם בבית? אני אישית פשוט נגעל מהצורה שבא החלק האחורי של נעל הבית הולך על העקב. בעעעעעעעעעעע. הלאה נעליים. נני, כשמגיעים הביתה הולכים לאמבטיה ושוטפים. שווה את זה. מתקרבת, אני אף-פעם לא הבנתי את אוהבי הנעליים. ינון, זה לא כואב. אני רץ גם כשיש זכויות והכל יפה ונקי. ליזי, כל עוד מה שאת עושה הוא בסדר, ואין לאלוקים בעיה איתו - סבבה. תתגאי בזה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- חומה סינית. אצלנו, כלומר במקום בו אני נמצא באופן זמני ועראי, עד שאסיים את השנה הזו, יש הנוהג לומר כשבאים ומבלבלים לו את המוח - חומה, או חומותיים, או חומה סינית. כלומר, חומה ביני ובינך, לא רוצה להקשיב לך. ומה שהתכוונתי להגיד זה שאני לא מסכים איתך בכלל. ולא עם המשפט. ולא עם מה שהוא בא להגיד. מה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- הוספתי את זה ליצירות האהודות. איזה יופי שאתה מתייחס לזה בחיוך ובאהבה. תחזור במהרה ושלם--- [ליצירה]
- [ליצירה] --- וואו, ממש תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] ממממ..... היי, מישהו דיבר על יחפים? ------------------------------ (מאז יום שני, יום הטיול בשומרון וסיבוב השערים, אני עמוס במחשבות) אוהב את האידאלים, את ההקרבה של נוחות החיים למען ארץ ישראל, גם אם לפעמים יש מעין תפיסת טרמפ על האידיאלים. לא רואה פסול באמירה 'תראה, הנה ערבי.' רואה פסול ופגם מוסרי בריקודי נקמה עם סכינים ונשק ובשירי נקמה (זה עושה לי בחילה ומדכא אותי) יוני, התגובה שלך דמגוגית. ברור שאיכפת לה (ולי) מאחינו יותר מהערבים. המחאה שלה (אם הבנתי טוב) היתה נגד היחס לערבי, שאם לא היה כך, לא היה נגרע דבר מהיהודים (ולכן לא מדובר בהשוואת 'איכפתיות') על חרבך תחיה נאמר לעשו = אדום. והאמירות עם של רוצחים וימח שמם הן לא טובות בעיני. העובדה שהם מעשנים מגעילה אותי. מגעילה אותי. מגעילה אותי. שיר, האומץ של הנערים להגיד כך לנהג ראוי להערצה בעיני. 'אל תשכחי שהנוער הזה חי את המוות ולכן...' - את מדברת על נהייה לא שכלית אחרי הרגשות, וזה לא טוב ונובע מחולשה. בכל מקרה, לא ראיתי משהו לא נכון, לטעמי, ביחס לערבי, ביצירה הזו, אלא רק בתגובה עם הריקוד המגעיל. =================================== אבל כל הדיון הזה, לפני הדיון על יצירה, הוא דיון על נקודות מוצא ביחס לערבים. ======================== וזה כתוב ממש יפה, באמת. תיאור החתונה מקסים. תיאור הנוגות שעלתה בך למראה הערבי המתייסר יפה. [ליצירה]
תגובות