היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
מי היא זאת?
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
הרגש עובר, אבל הבית האחרון לדעתי מיותר לחלוטין. הבית השלישי חזק מספיק כדי לשמש כסיום.
בית ראשון - עפוף צ"ל אפוף, והנקודות בסוף כל משפט קוטעות את הקריאה. אל תגזימי עם סימני פיסוק, זה לא בריא..
[ליצירה]
אי אי
שחיפה, אנא היכנסי לשאר ארבע מאות וחמש עשרה יצירותיו של ירושלמי... בעצם מספיק לקרוא את זאת. כשיהיה לי זמן אני אספור בשבילך כמה פעמים מופיע אצלו כל משפט כזה.
*****************
הקונקורדנציה ליצירותיו של שמואל ירשלמי תיפתח בקרוב... למעוניינים לסייע, נא לפנות אלי.
[ליצירה]
בהתחלה הפריע לי החוסר בסימני פיסוק - אבל מיקדת הכל במילה אחת, וזה עושה את זה. יופי של כתיבה.
וטכני: יש לך אפשרות אולי להכניס חולם בלי רווח אחריו? זה נראה יותר טוב כשהאותיות צמודות.
תגובות