השמש, נחתה אל נבכיה.
פני הרקיע, כסו סגריר.
על אֶרֶץ הבתרונות מטחי גשם התיכו;
מרחבי השממה,
רוו חיים.
בערוצי אכזב,
מי זלעפות זבו;
על דִרְגֵי סלע צנחו,
במפל אדירים.
המדבר כולו, כאפיקים,
נִגְעַש וזרזף מים.
חולותיו,
לבלבו כַגנים...
קומפוזיצית השיר נעה בין השמיים לארץ, היא יורדת משמיים משתנים, כלומר: השמיים מלאי שמש הופכים את עורם לשמי סגריר והנה גשם ניתך, על ארץ בתרונות שמסתבר כי היא גם ארץ שממה.
ארץ בתרונות קיימת בנגב, באיזור שיש בו אדמות ליס קשות שאינן חדירות ויוצרות שכבה קשה מלמעלה, על כן קיים בהן נגר עילי החורץ אפיקים המובילים לוואדיות מוכי השטפונות-ומכאן גם הבית השני המספר על כך.
בבית השלישי יש משהו ניסי, המדבר כולו משנה את טבעו, מתהפך עד שחולותיו משגשגים כגנים כפי שאומר הפסוק:
"ישושום מדבר וציה ותגל ערבה"
ככל שמעמיקה אני בשיר
נראה לי הדבר
כאילו מדובר על
תת מודע של יוצר
המביא פכפוך מים
ונוף קדמון
ועוד בטרם יחזיק משורר, יציב את עפרונו
מדבר שומם
מפריח את עצמו
[ליצירה]
ניתוח
קומפוזיצית השיר נעה בין השמיים לארץ, היא יורדת משמיים משתנים, כלומר: השמיים מלאי שמש הופכים את עורם לשמי סגריר והנה גשם ניתך, על ארץ בתרונות שמסתבר כי היא גם ארץ שממה.
ארץ בתרונות קיימת בנגב, באיזור שיש בו אדמות ליס קשות שאינן חדירות ויוצרות שכבה קשה מלמעלה, על כן קיים בהן נגר עילי החורץ אפיקים המובילים לוואדיות מוכי השטפונות-ומכאן גם הבית השני המספר על כך.
בבית השלישי יש משהו ניסי, המדבר כולו משנה את טבעו, מתהפך עד שחולותיו משגשגים כגנים כפי שאומר הפסוק:
"ישושום מדבר וציה ותגל ערבה"
[ליצירה]
ככל שמעמיקה אני בשיר
נראה לי הדבר
כאילו מדובר על
תת מודע של יוצר
המביא פכפוך מים
ונוף קדמון
ועוד בטרם יחזיק משורר, יציב את עפרונו
מדבר שומם
מפריח את עצמו
[ליצירה]
לגבי שמש לוהט
אולם, מאחר ולרוב את המילה שמש, נהוג להגדיר, כנקבה, שימוש במילה זאת בזכר, מהווה כתיב לקוי.
ולגבי דו - מיניות של מילים, אז למיטב ידיעתי, כל המילים ממין נקבה חסרי סיומת נקבית, הן יכולות להופיע הן כנקבה והן כזכר. למשל: תהומות - תהומים; או למשל: דרך, שזאת מילה ממין בי, שיכולה להזדווג היטב, הן עם זכרים והן עם נקבות.
[ליצירה]
לגבי קדימה
אז אין צורך להרחיק עד איטליה של שנות ה-20; הרי גם בישראל, יש מלגה לאומנית ימנית, תחת אותו שם.
ולגבי יצירתי הנ"ל, אז אין שום קשר בינה לבין פאשיזם.
[ליצירה]
הבעיה, איננה בלבול
הבעיה, זה לא ששמאל מבולבל, כדבריך. פשוט מאוד, השמאל הישראלי חצוי, כשמצד אחד, ניצב שמאל ציוני, המבקש להיפרד מהפלסטינים על ידי הקמת גדר ומאידך, השמאל הבלתי ציוני, מה שנקרא: השמאל הרדיקלי, שמעוניין בשמירה על המגע עם הפלסטינים ועל מדיניות של פתיחות, גם אחרי שיושג השלום.
[ליצירה]
לגבי שירה אישית
למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית.
בברכה!
[ליצירה]
הבהרה
השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית.
[ליצירה]
תגובה לעיל, עם תיקונים
כל עוד נמשך הכיבוש,
לא ייגמרו הפיגועים!
שרון,
הוא השער אל התופת,
בשם הגנה על החיים.
יוצא לתקוף,
כאשר את השלום,
יש לעשותה.
בונה גדרות,
כשיציאה מהשטחים,
היא התרופה היחידה.
גם הרוגי הפיגועים,
על מצפונו הטמא והפרוע.
יש להחליפו. נקודה!
[ליצירה]
די לקשור את הכל באנטישמיות!
שריפת בתי הכנסת, איננה תופעה שצריך להצדיק, עם זאת, אל נשכח שמשך קרוב לארבעים שנה, ישבנו בעזה; דיכאנו ופגענו באוכלוסיה מקומית; על כן, לא מפתיע אותי, שפלסטינאים אחוזי זעם על הכובש ועל סמליו, מסתתערים על הסמלים הללו. אנחנו יצרנו את בעית הכיבוש; אנחנו גם צריכים לדעת לשאת בעונש.
ולגבי ערפאת, אז זאת חוצפה לשמה, להשוות בינו לבין נאצים!
תגובות