ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שזה עלה מאותה סיבה שההמלצה/קביעה שלך עלתה בתור שיר... [ליצירה]
- [ליצירה] סלחתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה בובן. רק לא הבנתי, להתאפק ממה? ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לחובב. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אני... הקשבתי שוב ליצירה ובפעם המי יודע כמה רוגשתי ואהבתי כמו בפעם הראשונה. מה שהזכיר לי ש... לא קיבלנו עוד!!!!! לא בדרישה. בבקשה..... (?) [ליצירה]
- [ליצירה] ילד. אתה פלא. זו מתת מה שיש לך שם בפנים. עכשיו אני מבינה יותר מתמיד מה הטעם האמיתי של כתיבה, למה נועדו מילים באמת וכמה אדם אחד בודד מכיל בתוך עצמו... [ליצירה]
- [ליצירה] נאלמתי. פשוט שזרת בעדינות קסם ממילים. הצלחת להציף את עיני בדמעות. באמת. מודה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש!!! חזרת לכתוב בעברית! ועוד בעברית אהובה כל כך ... כמו תמיד, אני לא מתיימרת להבין בכתיבה, אבל משהו ב / / / קצת עשה לי את כל הדבר הרך הזה לנוקשה, אני חושב שהייתי פשוט משאירה רווחים גדולים בין מילה למילה ז"א "אהבתי את מבינה את הרגע שנגעת שאמרת קרב הלום" (כן, יש משמעות למרחק, הוא לא אקראי,) זה נקרא לי נכון יותר, רך יותר בדרך הזו, או בכל דרך אחרת שתעלה על דעתך שתגרום ל / / / להעלם משם... אבל שוב, מה אני מבינה... ברוך השב שייקה. [ליצירה]
- [ליצירה] יו שי, העתיקים שלך, אז כאלה.... ותודה לדיק לוש. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים סוערה. מכניס לדינמיקה המסעירה, מחייבת, כבדה ובסוף, קאט. שקט צורב. [ליצירה]
תגובות