ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב כהרגלי בקודש, דגתי יצירה עתיקה שנגנזה וראויה שתקום שוב לתחיה. לעומת חוסר המשמעות שיכול להוציא אותי מדעתי לעיתים לא רחוקות, חוסר המשמעות שלך מוקי, עושה חשק לתור אחר חוסר המשמעות.. הכתיבה כל כך זורמת עד שיכולתי לצייר בדמיוני הפרוע סרט שלם שמתחילתו ועד סופו לא נחתך מהפרעה כלשהי. נחת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אז הם בכל זאת לא נפטרו האחד מהשניה? נו נו, בתקווה שבתור מתים הם ילמדו לחיות יותר טוב... כי אז כבר אין מנוס מה?... [ליצירה]
- [ליצירה] לצמוח מכאב... סוג של פלא שכל אחד ואחד צריך לחולל... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נו נו נו אל תגרמו לפילוסופית שבי לצאת. מאוחר מידי. שייקה יקירי,השמש לעולם לא שוקעת באופן מוחלט. היא שוקעת רק ביחס אלי האינדבידואל. אבל חרוצה שכמותה, זורחת במקום אחר. כך גם האהבה שלך, היא תמיד קיימת לעולם לא שוקעת. לפעמים היא בלפלנד. אבל תמיד עובדת וסובבת. וחוץ מזה אני הכי הכי אוהבת בשקיעות ואחר כך. לא לא גם בזריחות. לא, תמיד. אבל במיוחד בשקיעות ואחר כך.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, כמה מפתיע שדווקא היצירה הזו הועלתה על ידך מהבוידעם. לא רק שהיא הראשונה שפירסמתי היא גם נכתבה לפני שבע מאות שנה.. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב יקר, כל כך צר וכל כך רחב, זה כל כך אתה הגאונות הזו. רק מה? אתה מתקמצן לנו בשירים, בכל פעם שאני קוראת משהו שלך, יש לי חשק לעוד!! תן לעם מעט נחמה משיריך... תמשיך כך להדהים. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... שתיקה זה טוב... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב יקר וגאון למדי.. המח שלי לא עובד ואני מניחה שלעולם לא יעבוד באותה צורה מבריקה ששלך עובד.. כשקוראים את הפירוש שלך לכל הסיטואציה, זה עושה את כל העניין מרתק יותר אך לצערי הדברים הרבה יותר פשוטים. שיר מגירה פשוט ומעט ישן מתקופה פחות נעימה. אבל אתה יודע מה? יכול להיות שבתת מודע התכוונתי לדברים! (כן, בטח...) תודה רבה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אני אוהבת לבקר אצלך. [ליצירה]
- [ליצירה] לוידעת מה עם התמונה אבל אני יושבת לבד במשרד ובוכה מצחוק מהתגובות. אבל לא דימוי של בוכה מצחוק, ממש ממש, עם דמעות! בקושי רואה מה שאני מקלידה... הרגתם אותי! [ליצירה]
תגובות