כשדם היה רק-דם
ואש רק-אש
ומים היו חיים
נופי ילדות שלי היו
נופי ילדות שקופים.
דווקא כשהמפלס יורד
החיים נעשים זולים יותר
בשלוליות כהות של דם
על אדמה של אש.
והשקוף נראה גבוה מתמיד
והוא נוגע בשמיים ובארץ
והוא מוצק יותר.
והוא שלי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "איזהו גיבור - הכובש את יצרו". לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר ש"הים איננו גיבור - את הכעס הטבוע בו הוא אוצר עמוק..." אבל ברגע זה כל מה שאני יכולה לעשות זה להצטמרר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מתאר הרגשה מאוד מוכרת. אין כמו לבד. מזכיר לי את הבית :-) אהה... שילה, שילה. (מה לעשות, אני מכורה) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, עשית לי כל כך כואב פתאום. כמו אגרוף בבטן. אבל אולי אם כלפי חוץ זה כן נראה יותר יפה, ואולי אם אנשים אחרים אוהבים אותה יותר ככה, אחרי החורים - אולי בסוף היא תתחיל אפילו להאמין בזה בעצמה. ואולי את צודקת וזה דווקא אופטימי. העיקר שטוב לה עם זה. בכל מקרה, זאת יצירה מקסימה לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] אני היחידה שהבינה בדיוק הפוך - שהסוגריים הם ה"הלוואי"? ולא באמת התכוונתי להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... מישהו מוכן להסביר לי על מה מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] אתה קרוע לגמרי... [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי... אני בהחלט לא מכורה לזה בצורה כזאת, אבל אם אני כבר מנסה לכתוב "לפי הכללים" רצוי שזה יהיה עד הסוף, לא? ושוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, היית ונשארת אמן התמונות והאווירה. אוהבת לקרוא את השירים שלך:) [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מצויין! איזה חיוך עשית לי! פשוט פשוט נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] הסגנון לא רע בכלל, אבל זה קצת מבולגן מדי, ובסוף קצת קשה להחליט מה לקרוא לפני מה... (והרעיון מסקרן). אסתר, מתחילה לחבב קומיקסים מאז הסנדמן. [ליצירה]
תגובות