הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ..... [ליצירה]
- [ליצירה] הדמיון עוטף הכל... ציור, כן ישי שור צודק. החרוז השלישי יש לו חן וקלילות. למשל: מתנפנפת, שודפת, מטורפת. אלא שזה לא מספיק. תן לנו שורות שיפרצו ישר מלבבך ככל האפשר. (גם לנתן אלתרמן יש בתים עם הגזמות ודמיון עשיר. בתים שבפניי עצמם אינם עומדים. אבל תמיד הוא יזכור להביא רגש חי כמו שהוא. בתור פניה לדמות או בצורה אחרת) הכתיבה שלך מדהימה ויש לה הרבה סגולות טובות. אני חושב שעם קצת מאמץ תוכל להגיש שירים שיעלו לי את הדם לראש הרבה יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] מה שלא נכון לדעתי זה: "וְאַף פַּעַם לֹא נִפְקָד אֵיזֶה הוֹמֵרוּס אוֹ קֹהֶלֶת אוֹ אַחַד הָעָם שֶׁיְּתָעֵד וְיַזְכִּיר לַבָּאִים אַחֲרָיו שלמה לא תיעד כי קהלת זה לא ספר הסטוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע. דיו שחור צלול.. אלול. ישן בתוך שבלול. לצאת? מרגיש מעט חלול. דיו שחור מהול. מים במים. אתה מבין? שנה וחצי כתבתי, זה פסק! אני מתאר לעצמי שהבעיה היא לא התוכן.. אף על פי שתמיד הרגשתי שאני סתם מבזבז מילים לבטלה. הגעתי לכתיבה ממקום של כאב והתמכרתי מעט. מאותו רגע שלא רק האופק היה ורוד אלא גם הקרקע.. השירים חדלו. לא מיד. בהדרגתיות. ) העט ילך עם מאגרי הדיו לדפים של אחרים? הו, הלוואי! את כל סוסי האש הייתי נותן במרכבות החך... אוסר את מיטב לשדי לכרם בלי גבול. במקדח (מילים?) הייתי קודח חור בבטון המחשבה. סדק קטן. ובורח כל עוד נפשי בי מפני להט הלשון ושוטיה. מן הסלע יזובו מים רבים ואדירים (אתה למשל, ישי שור) אל מעין הדיו הנובע יכרעו ברך אחרים וישתו לרויה. אני אגמע כמו גדי קטן. ואברח בחזרה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם לך [ליצירה]
- [ליצירה] א שכנוע. אני מאמין (זה היה אמור לצאת פרצוף.. הכוכביות עניים ה-ץ אף וכן הלאה.) ה"התרגשתי באמת" מיותר, לדעתי, אם התרגשת הרי שנחוש בזה, אם כתבת את זה היטב, גם בלי. כך זה צריך להיות. הסיפור שלך, ז"א האסוציציה מצחיקה ויפה ואהבתי. כותבים גופם לא גופיהם. העיקר שנהנתי לקרוא קטע חביב ומסופר ברגש ולעניין, מקליט רגעים מיוחדים. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה תמי.... מאיר פרידמן, קצת אנושיות ורגישות. חבל לך.. אתה פשוט הורס את האתר עם תגובות כאלה. אל תענה לי. אני לא רוצה לשמוע עוד אמירות מטומטמות וחכמלוגיות. באמת זה לא אישי אבל תרגע! גסות זו לא אומנות. ותמי זכותך לכתוב דברים קשים שאת מרגישה. טוב שאת לא מדחיקה אותם. תודה שאת משתפת. ו... בחברה דתית וצנועה ומעודנת שהולכת ע"פ ההלכה אין סיבה לבעיות מעין אלו. [ליצירה]
- [ליצירה] אל תאמין באדם לעולם [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ; מהלב אני הייתי מתפלל אותה בשמונה עשרה הייתי מעז ואומר שבכוחה של תפילה כנה ולא מוכתבת יש סגולה גדולה לפעול. בהגיע זמני אני אתפללה. מקסים ומרגש בתימצות וטוב. בעז [ליצירה]
- [ליצירה] נסיון אחרון אולי זה פשוט לא הטעם שלי--- ואולי אני מסרב להנות מניחוח האגדה ועולם הדמיון יחד עם הסיפור הנוגע ללב שמתרקם איתו. מה עשית? לקחת אגדה מפורסמת ומרגשת. באמת. כתבת אותה מחדש אבל הרבה פחות טוב מבחינה אנושית: היחס למוות אדיש פי אלף מכל הכיוונים ולא מאפשר בסופו של דבר אף הזדהות עם הילדה. מבחינת הסגנון אפשר להתווכח, אני קורא לזה סרט מצוייר. אפילו בשיר צריך זהירות (במיוחד בסגנון כזה) הגבול דק בין אמינות לחוסר אמינות.. קראתי את התגובה של אסף ארצי שלמרות שהוא דורש לשבח מעצם התגובה עולה מה שאני מנסה לומר. קצת לא נעים לי כי זה מוטיב סגנוני אצלך הדס. ושוב, לטעמי. [ליצירה]
תגובות