יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
אהבתי מאוד מאוד
יש בדממה הרמוניה לא נפגמת. ערך ששומר על שלמותו. החיסרון ברור: חוסר מימוש בעולם.
[ליצירה]
שיר על גאולה, על עולם אחר שעוד אינו קיים.
הבניתי כך: כל הערכים העליונים שבין הדוד ורעיתו שבגלותנו פרחו למימד המיסטי הלא נגיש לנו, חזרו להתגלות בגוף עצמו דרך החושים; אבל כבבית שלישי מהמקום הכי נמוך.
[ליצירה]
מנשקים רק מה שחי באמת. אבל באמת. היכולת להשיג את סוסי האש היא ביכולת לרתום אותם, לעלות על גבם ולהפוך אותם לסוסי בשר, עור ועצמות.
ואתה חי כל כך וזועק עד העצם, ועל כן יום יבוא ותצליח את האבנים הדוממות שבכותל להחיות.
[ליצירה]
מזכיר לי שירי זלדה
ככה: בבית הראשון המילה דם בוטה. (מילים כאלה אם מפזרים על ימין ועל שמאל מאבדים מעוצמתם) כאן תחליפי אותה.
חולות זכוכית - אהבתי !!!
חץ נושך? את מפנטזת, אבל מותר לך.
כדאי שתפרידי בבית האחרון בין 'עורב' שורה 4 ל 'אך'.
את חוזרת הרבה על ה"לו רק" וזה מצויין. ("ו-לו רק" ה ו' ממש במקום)
בשיר כזה אין כמעט מקום לדיוקים.
בקשר למה שאמרה תחיה(?) אז משוררים של היום לא יותר חופשיים. בכלל לא. אני משוכנע שריה"ל היה נשאר משורר גדול גם בתקופתנו אנו, המודנית. כמוהו שאר אבירי השירה, כותבי החרוזים, המשקלים והכבולים בכללי שירתם למניהם. להפך נראה אותך, אותי וכל כותב מודרני כזה או אחר כותבים כמוהם...
רק אז תוכלי לדעת שכתיבתך מודרנית ומשוחררת באמת. (למרות שזה לא מחייב)
כותב מודרני היום - טוב עדיף לא לדבר.
[ליצירה]
זה יפה נדמה לי ש הבנתי בערך.. אבל יש הרבה מה ללטש, לדעתי.
כיוון שהשיר מתכתב עם התנ"ך מוכרחים להתייחס לתוכן ולדון בחוסר רחמים.
אבל אני לא הולך לכתוב פה דברי תורה רק להעיר ש,
למען האמת,
לא ברור לי כלל מה המשפט "אנשים כמוני יודעים את השמים" קשור לעשיו? יצחק כן. אותו הקריבו לשמים. הוא מלאך.
אבל עשיו כלכך רחוק מזה. איש ציד. חית שדה. השכינה אצלו במידה והוא ממשיך של יצחק לא נזקקת בכלל לשמים. הברכה שהוא היה אמור לקבל כממשיך הופעת אלוהים- רחוקה מלהיות רוחנית.
יש עוד נקודות קטנות מסוג זה. יש לי בעיה להנות משיר כשהוא חוטא לפשט...
דבר נוסף שהפריע לי הוא שהשיר נשמע מקוטע. כאילו הדבקת חלקים שנכתבו בנפרד- במיוחד בבית השלישי.
לעומת זאת אהבתי את ההפתעה שבין הבית הראשון לשני. אבא מופיע פתאום. אלא שזה יוצר צפייה לאמירה חדשה ונדמה שאין חידוש בבית הזה.
ובלשונך: אל תתני לו ללכת לאיבוד.
[ליצירה]
לא הבנתי. ונחמד לנסות לכתוב כמו פעם, אבל אני מקווה שאתה כותב גם טבעי וחופשי יותר כמו היום
[ליצירה]
[ליצירה]
שירה ותפילה מעורבבים יחד.
התפעמתי מאוד מ..
"לַאוֹר הגדול אינני יכול יחידי – לאוּת תוקפתי בשלשלת."
מופלא בעיניי המעבר מהאישי ביותר לכללות שהופכים לאחד.
תגובות