תנוע הרוח בסיעורין
סביב גלגל חמה מלהט
השוקע בים לאיטו
וצבעו כגוון הארגמן
מוקף צבעי פסטל בל יאמנו
תנוע נפש האדם בסיעורין
סביב אהבה גועשת ולוהטת
כיין אדום עתיק נושן
מפיח חיים בבני אנוש
וקושר שני לבבות
2002-1
אהבתי הו מה אהבתי!
את השקיעה על כל גווניה ותנועתה, את תנועתה של
נפש האדם, סביב אהבה גועשת הקושרת לבבות.
עברנו את כל זה אולם להזכר בזה עם שירך,
מתווסף אפקט יותר טוב וחזק יותר.
תודה לך:
חיים
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אהבתי הו מה אהבתי!
את השקיעה על כל גווניה ותנועתה, את תנועתה של
נפש האדם, סביב אהבה גועשת הקושרת לבבות.
עברנו את כל זה אולם להזכר בזה עם שירך,
מתווסף אפקט יותר טוב וחזק יותר.
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
לפי מה שהבנתי אני, השיר הנו פסימי, אך בנוי יפה ומתפצל ל2 תרחישים
הקומפוזיציה של השיר הולכת כך:
בית ראשון מדבר על החתונה ועל החופה כולל ענידת הטבעת.
וכאן מתפצל השיר לשתי אופציות שהן פסימיות:
האחת (בית שני)הגבר קובר את אשתו בבית, אחוזת עולם הוא גם שם נרדף לבית עלמין, כלומר בבית זה הגבר הוא זה שמתייחס רע אל אשתו.
השנייה (בית שלישי) האשה היא זו שממררת את חייו של בעלה וקוברת אותו בחייו.
הבית האחרון מדבר על אותו סיום של תרחיש פסימי -שבו האשה יוצאת ושניהם נפרדים מחיי הזוגיות שכה אמללו אותם, והאשה מוצאת את אושרה אצל איש אחר.
תגובות