תנוע הרוח בסיעורין
סביב גלגל חמה מלהט
השוקע בים לאיטו
וצבעו כגוון הארגמן
מוקף צבעי פסטל בל יאמנו
תנוע נפש האדם בסיעורין
סביב אהבה גועשת ולוהטת
כיין אדום עתיק נושן
מפיח חיים בבני אנוש
וקושר שני לבבות
2002-1
אהבתי הו מה אהבתי!
את השקיעה על כל גווניה ותנועתה, את תנועתה של
נפש האדם, סביב אהבה גועשת הקושרת לבבות.
עברנו את כל זה אולם להזכר בזה עם שירך,
מתווסף אפקט יותר טוב וחזק יותר.
תודה לך:
חיים
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אהבתי הו מה אהבתי!
את השקיעה על כל גווניה ותנועתה, את תנועתה של
נפש האדם, סביב אהבה גועשת הקושרת לבבות.
עברנו את כל זה אולם להזכר בזה עם שירך,
מתווסף אפקט יותר טוב וחזק יותר.
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
יש גם משהו טוב בלבד. ההתכנסות הפנימית, החופש חוסר התלות.
אהבתי את החלוקה לאני ואתה . כל אחד נוטל את עולמו איתו ומותיר את השני.
מעניין מה תהיה נקודת המבט של זה שנותר לבד ואיך יכתוב את שירו
[ליצירה]
כמה שזה נכון, שיר ייחודי מבחינת הדובר שבו, הדובר מהקבר ההוא אי שם.הקבר ההולך ונשכח.
מצמרר המשפט האחרון, הולך מי שהולך אך לעתים הוא לוקח או מושך אליו חלק מהמשפחה שנהרסת עמו.
תגובות