כפרח חוף הפורח בלילות
פתחת בפני את נשמתך
ובנשיקת שפתייך המלהטות
הדלקת את הנר הכבוי
אשר בתוך חדרי לבי
למראה עלי כותרתך
וניחוחך מושך הגלים
הבטתי בך באור חדש
אשר הניס את הלילה
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
מיקה מוני-
נו, מזל טוב, יש לך התחלה של שיר על תחום אחר באותה ארץ.התחלת מפארודיה וגמרת במשהו עצמאי.
כמובן שהתנ"כ על ספריו הוא כר נרחב מאוד מאוד ומקור השראה בלתי נדלה לשירים רבים רבים
:-)
[ליצירה]
נכבה?
אם היינו מנוצחים לא היית כאן בכדי לכתוב את השיר. אם כי הפליטים הפלסטינים בהחלט סבלו, בין השאר בשל האחים שלהם שכמעט ולא נקפו אצבע לטובתם.
דע לך שגם יהודים היו פליטים במלחמת העצמאות: יישובי הספר בנגב ובגליל התקרונו מנשים וילדים ומכוחות בלתי לוחמים. שכונות הספר בירושלים ובתל אביב התרוקנו. אמנם לאחר המלחמה שבו פליטים אלו לבתיהם. אך פליטים הם היו, ולו לכמה חודשים. אתה מתעלם מהעובדה שבין נובמבר 1947, עד מרץ 1948, בתקופה בה היישוב העברי רק התגונן, נפלו ונרצחו כ-2000 יהודים. חלק גדול מהם אזרחים. אפילו בשלוש שנות האינתיפאדה השנייה לא הגענו לכמויות שכאלו. אז אל תהיה גאון ואולי תקרא נכוחה על מלחמת העצמאות. אני בטוח שאם היית נוכח כאן ב-48 היית נלחם (או שהיית בורח מן הארץ)
תגובות