[ליצירה]
איתך. בכל מילה.
כל הזמן שואלים אותי איך אנו יכולים לומר "לא נשכח לא נסלח"? הרי אנו צריכים להידבק במידותיו של הקב"ה שהוא סלחן וכו'. ואני עונה שבמישור הפרטי - אם נפגעתי - אסלח. אבל איני יכולה למחול על כבודה הרמוס של התורה. של האדמה. של הארץ. איני יכולה.
תודה על הכתיבה הנפלאה. עודדתני.
[ליצירה]
בועז, דבר ראשון תודה.
קצת קשה לי עם שיר שמחולק לבתים, אני בדר"כ אוהבת לזרום עם הכתיבה ולא לגדוע אותה עם חלוקה לבתים ומקצב..
"הן" אחרי "כאילו" ממש לא בא בחשבון. "הן" - לשון נקבה, אתה מתכוון לשעות הקשות.
אני מתכוונת למצוקה. לאובדן.
[ליצירה]
אבל אצלי זהו סוף העולם
רק אני צריכה סיבה לאושר
כי פתאום הואר חדרי
ענבל, נראה לי שמשהו פה מוזר... מדוע את צריכה סיבה לאושר עם הואר חדרך?? אולי התכוונת לכתוב "אך פתאום הואר חדרי"?
תגובות