ים של עבודה...
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לעניות חעתי, יש יותר מדי שמים בתמונה. אבל חוץ מזה מת על השנינויות שלך (כעך עוטה) וגם לי זה נראה שזה אתה בתמונה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? נראה שאתה מאד עסוק. הים הוא יפה. איבשת הגלים טובה להניח את הלב מרגושיו. אשרי מי שמרבה לשבת ליד הים. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מלמדיי השכלתי, ומערוגה יותר מכולם. אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אמר ד"ר סוס, ואשרי מי שיוצא וחוזר עם חוויות מגניבות מצולמות. היה כדאי לצלם מקצת יותר רחוק, אם לא היו כל מיני שיחים ועשבים בים שהיו מפריעים לקומפוזיציה. חוץ מזה שיש משהו עקום בתמונה. זה צולם בדיגיטלית? אבל יפה. חיבבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק!!!! גפ התמונה, וגם הכותרת שמוסיפה כ"כ הרבה... הזוית, המיקום, הרעיון, החדות - הכל מתגבש ליחד לתמונה פשוט נפלאה... אהבתי איך שהוא יושב על הכסא.. ואת המים שמטפטפים ממנו (מהכסא P:)... והגלים.. וההר של בצד מוסיף המון... זה פשוט.. אין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי עלי! מצחיק.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!!! אבל זה נראה דווקא די סתלבט |אייקון הולך לנקות לשבת| [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זה מסתדר לי שהאופק עקום. כאילו הכל כל כך רגוע שגם (זהירות! משחק מילים!) האופק זורם לו בעקמומיות..רעיון מעולה. הצלחת ממש יפה להפוך משפט של עומס לדבר הכי רגוע בעולם, ועוד בשנינות עדינה שכזו..! אם התמונה הייתה יותר חלקה, זאת אומרת בלי ליכלוכים קטנים כאלה, אז היה יותר נעים בעין..למרות שעכשיו זה גם מאד ברור. התחלתי לסתור את עצמי, אז אני אפסיק. שיחקת אותה, יא ממזר קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הכותרת השנונה. [ליצירה]
- [ליצירה] גדוווווווווווווווווווווווווווול!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה יפה, אבל קו האופק כל כך עקום! אהבתי ממש את המים המטפטפים... [ליצירה]
- [ליצירה] עוד אחד במסגרת ה"סיפור-מדרש"? משל חביב... מילא הכנעני והעברי,אבל זה השלוימל'ה האמורי הראשון שנתקלתי בו... [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים!!! עשינו זאת! אחרי כשלוש שנות התכתבות (ואפילו לינק ב"כיפה", ב"פורום תרבות"!) ניגשה הילדה אל שולחן המחשב (מעניין מה עכשיו אביה חושב...) וגרמה בימיה של שנת תרפפ"ו לתפנית בשרשור, שרבים לה ציפו (אגב, לגבי איזכור השנה- מהגימטריא של תשס"ו- אין היא שונה!) ואחרי שדנו במי היא מאוהבת, ת'מקלדת תפסה ובעצמה היא כותבת! (אמנם עוד לא ברמה של אביה, אך רחוק מהעץ היא ודאי לא תגיע) וישבה לה מרב וכתבה איחולים לשנה חדשה שעודֵנה בחיתולים והוסיפה ש"שנה הבאה בירושלים" ואני, במפתיע, שם גר כעשוריים! מקווה שהפעם אינני מגזים אז אוסיף פה עוד שניים/שלושה חרוזים- כתבת שנמשיך עם רמזים בשירים- האם אין בתגובה זו כמה די ברורים!?!?!?! [ליצירה]
- [ליצירה] . מקק יקר! נראה כי קראת לאחרונה את "כפכפי שחר" ורוחה שורה עליך. אין ספק כי שימוש נאה עשית בלשון המעטרת ספר זה וקודמיו. "ילד" ו"המלך מידאס" יושבים כאן לצידי ומצדיעים לך. (על אף כי אינך ברזלן לעת עתה...) עלה והצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] שוברים שתיקה.(וכמה עצמות) מאיר פרידמן. בדרך כלל אני משתדל להיות נחמד. א. אני בטוח שהביקורת שנכתבה לך נכתבה בצורה שנועדה להיות מפרגנת ולא מתנשאת, ועם זאת קונקרטית. (גם אני קיבלתי ביקורת על שירים על שמירות בחברון) ואתה מתייחס אל הביקורת כאל לא לגיטימית. ב. לכתוב משפט כמו "אבל מעולם לא קראתי ביקורת שמנסה לשחק אותצה אינטלגנטית ומבינה כשבעצם האדם אשר כותב אותה ריקני, נבוב, חלול ובמילים ישראליות..טיפש כמוך..." כשאתה בעצמך כותב "מכיוון שהייתה התפתחות בסוף שנות ה50 בארה"ב בשירה הביטניקית אשר העלתה את הסלנג לשפת שירה ולאחר מכן ההתפתחות בצרפת שלהשירה..." ואז כותב משפט כמו "המשפט הוא תקין בכללים המודרנים של צה"לית..." זה סוג של גול עצמי אתה גם "משחק אותה אינטיליגנט" כשאתה "נבוב": מה תקין בצה"לית??? כנראה (אני מקווה) שלא היית כותב בשיר שלך "אני רוצה למלאות את ליבי באהבה" ומסביר שבצבא אמרו לך למלאות מימיה ולכן זה תקין. ג. עד כאן החלק הרגוע. חתיכת אפס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מי אתה חושב שאתה????????????? אם תקרא קצת יצירות של האנשים שאתה נכנס בהם (כן, פה לגיטימי להשתמש ב"נכנס בהם") תראה שיש לך עוד דבר או שניים ללמוד. גם הביקורות מראות את זה. התגובה היחידה שקיבלת הייתה מערוגה, ועוד איזה משהו סתמי מתמי. כנראה שזה אומר משהו על רמת היצירה ושיש עוד משהו לשפר בה. אז לפני שאתה כותב על אנשים שהם עוד לא סיימו כיתה ב' או משהו בסגנון כדאי שתשתמש בהמלצת חז"ל אליה הפנית את ערוגה. אני יכול גם להתווכח איתך על עניין ה"פשיסטים" אבל חבל על הפיקסלים. על זה נאמר "מאיר מכעיס". אני מכיר עוד כמה אנשים באתר שהיו מתפחלצים למקרא תגובתך. אני חושב שאני אפנה אותם ליצירתך כדי שהם יבהירו מה שאני אולי לא הצלחתי להבהיר. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור חביב ביותר! אני מכיר מלאך אחד בשם מיכאל שמחפש שידוך. אבל האמת היא שהוא טיפוס חסר מצפון... [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה. לא אמרתי שהוא כותב רע אפילו כתבתי להיפך, התגובה שלי הייתה עניינית לתוכן ולביטויים. האתר אולי לא מוגדר דתי, אבל די ברור מה הרוחות שנושבות בו. תכנסי לדפיוצר של ארז ליטמן ותראי שגם הוא חושב שלא כל היצירות שלו מתאימות לכאן. ועובדה שקיימת צנזורה באתר. ואגב, לא צריך לזהות אותי עם ילד בכל דבר. אני לא כתבתי איכס על היצירה, מה שילד עשה, אני כתבתי שעשיתם לי איכסה. מה לעשות- בנאדם... רגשות... את שלמה המלך אני לא חושב שכדאי להכניס בדיון שלנו כהוכחה לאיזשהו צד, אני מאמין ששיר השירים הוא קצת יותר מארוטיקה. אולי עידן רייכל חושב אחרת אבל אני נשאר בדעתי. ועם כל הכבוד, אני לא דוס מסוגר שצריך את הצבא כדי שיפקח לו את העינים. אני יודע טוב מאד מה קורה "בחוץ" מעריך מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] here i come יפה, עדין, עשוי נכון מזכיר שירים על גיל תיכון איך מבוגר, אב לארבע כותב שירים על אהבה! אבל ביקורת, יש לומר, יש כאן חרוז די מיותר כי לוח השנה הצבעוני מופיע לו בבית השני ואין סיבה, (זה די חשוב) ברביעי לכתוב זאת שוב... אבל עדיין יש לומר כי הכותב אכן מוכשר! (אכן חוצפה לי יש מירב כי הוא יכול להיות לי אב...) [ליצירה]
- [ליצירה] כי יסופר ואיך אעלה אל אבי ואומר לו שבנו הוא נביא? הנבואה, לשוטים היא ניתנה אז אני אדחק לפינה... בך לא ארצה כאן לפגוע, אך דבר לא נותן לי מרגוע: אשתך, (שהייתה צנחנית?) היא עד כדי כך קמצנית??? היא בחרה לה חתן לתמיד רק בגלל טעותו של פקיד? בי עולה מחשבה מצמררת מה הייתה עושה אז הגברת אם חלילה היה שם נכתב טוראי אילנית ולדיסלב" היא הייתה גם לזה מתקבעת ומייד חיש לרוסיה נוסעת? טוב, אפסיק כאן על צג להשמיץ ולהוציא פה לשווא את המיץ אך לפני שאתן להגיב רק אודה: הסיפור הוא מגניב! [ליצירה]
- [ליצירה] ישבנו לנו וחילקנו את יופיין של הנשים. יש הרבה נשים אז כל אחת קיבלה ממש קצת :) אני חושב שהצדק עם ערוגה- המשקל של כל היצירה טמון בשורה האחרונה- ביקורת על הצגתן של הנשים בתנ"ך. לעומת מה שאודיה עשתה אח"כ, שהוא מה שנקרא "תנך בגובה העיניים" (ברררר) רק "ליפול" על הדמויות לפי מה שלמדנו עליהם, כמו יופיו של יוסף למשל. [ליצירה]
תגובות