חבוש בין ספסלי
בית האסורין, ואין אדם
היה הקול
מִדבר ברוח
כמה חביבין עינוגין
שלאהבה
תני לי ידך, ילדתי
ונאמר
שהקמת איתי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי של המטחנה הזכיר לי שיר של קוסמן הנה: http://www.tzura.co.il/tshsd/book.asp?arid=99 [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מתוקות. שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו) ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר, הביאו , יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין נהדר מה אני אגיד לך כבר הרבה זמן לא קראתי משהו שכתוב עלא כיפאק בדיוק כמו שאני אוהב לקרוא, אני אם הייתי רוצה לכתוב ככה לא הייתי מצליח לדבר על חצילים כל כך הרבה זמן ואצלך זה יוצא הכי טבעי שבעולם. ויחזקאל הזה מצא חן בעיני, שאלוהים ישמור אותו ושיהיה בריא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה חמודים. עבר כבר הרבה זמן מאז שחוויתי את המלים הללו. וכיף שאתם אוהבים. הלוואי ואלוהים יפתח לכם את כל הדלתות שאתם צריכים. אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה צירופי לשון ששווה לעמוד ולהתענג עליהם. (דורכת בתעיות..- נהדר) ציניות במינון גבוה (אני שואלת אותך (ואל תענה לי)) את כותבת אותו נהדר (אמנם - - הכתיבה שלך לא מדגדגת את סיפור האושר המנדריני שלו. שכתבת בשבילו. (היא פשוט צורבת-אש) ) ואחרי הכל, העצב שעולה מהקריאה מָבְכִּי ממש. נגה נגה, שיהיה לך הכי טוב שיכול להיות. מגיע לך. (ואני, הולך להסתפק באושר המנדריני שלי) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד ! (אחרי אי רצון לגעת ביצירתך; אפשר בשורה האחרונה לכתוב גם "את מצוות עשן תעשן") [ליצירה]
- [ליצירה] וואו עבר כבר הרבה זמן מאז שכתבת את זה... אני חושב שהבית הראשון מיוחד הרומנטיות הנשפכת שלו לא התאימה לי למלחמה. מלחמה??. [ליצירה]
תגובות