מבעד לחלוני
עץ קמל,
עלה נושר,
ורוח נושבת.
מבעד לעירפולי מחשבתי
מבחינה
בין טוב לרע
בין יש לאין
ויודעת, כל כך יודעת
שיש.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנה, מצאת את הטוב, אני מקווה. אכן, כמו שהגדרת כל כך מתאים- פשטות. פשוט השיר, ובתוכו מסתתר כל טוב. בלי מילים מסובכות ועלילה מופרעת ושנונה. השיר הפשוט והטוב- אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו שיר אופטימי,ומעביר בדיוק את ההרגשה,יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה עם כל מילה.. אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש!!! אותם מוטבים עצובים בשירך הופכים חגיגיים כל-כך. אהבתי מאוד את כל ההקבלות. במיוחד חלון מול ערפולי מחשבתי... רואים שכתבת אותו בהתרגשות. שירים מסעירים אותך, לא? התמלאתי בסוף ביש. ולכן ועדת ההמלצות מצאה לנחוץ- להמליץ! [ליצירה]
- [ליצירה] הידעת שע"י טבעות העצים מודדים את כמות המים באותן התק' של העץ? זה נקרא "דנדוכרונולוגיה". [ליצירה]
- [ליצירה] בשביל להסתנן לתל אביב צריך יופי וקשרים. לא תעודת זהות, ובטח שלא לב. אבל - - - עוד מעט הקערה תתהפך על פיה. הם יבכו למעט לב. יבכו. הם יבקשו חיבוק ויצטרכוהו כאויר לנשימה, ואז, אז תתנפץ האדישות מעליה. ומה בינתיים? אהבה ותפילה. הרבה תפילה. שיר מקסים! כתוב מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל גזע העץ אינו דומם! ומה עם היונים הנחמדות??? את מעליבה אותן. (אולי פשוט תשני את הכותר...?) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט הייתי חייבת להוסיף שממש נהניתי לקרוא את הדו שיח המעניין בין הדס לבועז! אתם אדירים! אהבתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] בועז והדס המתכתבים והמשוררים בחייהם ובמותם. לא נפרדו??? הדס, לא יאומן עד כמה שהרעיון מזעזע. הביצוע דווקא טוב..! [ליצירה]
- [ליצירה] איתך. בכל מילה. כל הזמן שואלים אותי איך אנו יכולים לומר "לא נשכח לא נסלח"? הרי אנו צריכים להידבק במידותיו של הקב"ה שהוא סלחן וכו'. ואני עונה שבמישור הפרטי - אם נפגעתי - אסלח. אבל איני יכולה למחול על כבודה הרמוס של התורה. של האדמה. של הארץ. איני יכולה. תודה על הכתיבה הנפלאה. עודדתני. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] לאהודות... [ליצירה]
- [ליצירה] עוף - זה ממש נהדר. מתחברת עם כל מילה. כתוב בצורה יפה. בטוחה שהיושב במרומים ישלח ידו ויושיעך. כמה הערות קטנטנות..: א. "אך בתוך ארכז זכוכית - אליו לא הצלחתי לגשת..." תרשה לי לנחש שהכוונה למילה "ארגז". תתקן. ב. "כמעט ויצאתי מכלאי אל אוויר צח" לצאת מהכלים, זה הביטוי. צריך להיות כתוב "כמעט ויצאתי מכליי". הטעויות האלה מעצבנות, והן מורידות מרמת היצירה. לתשומת ליבך. [ליצירה]
- [ליצירה] בבת אחת חזרו אלי ימי הגירוש בנווה דקלים. האמונה המקווה, שעד הרגע האחרון הכל יתהפך וזה לא יקרה.. המדים ה"ציוניים" כאילו להכעיס, והרצון פשוט להישאר שם לתמיד! כתיבה פשוט נהדרת. כתיבה כואבת ומיוחדת. (אה, ואני עם טל... בתגובה השניה שלה..) [ליצירה]
תגובות