[ליצירה]
אני--מודה.
זה קו מצוין- מהורהר, מפתה לדמיין אותו, אבל שתי השורות האחרונות קצת הפריעו לי. דימוי קברים ומצבות הוא עוצמתי ומתנגש לרוגע שעולה מהשורות לפניו.
[ליצירה]
"ישנה התהוות בין יקום לגורל"-יופי של שורה, ויופי של שיר. רק כמה דברים לא ברורים לי:
הוא מגיע לעיתו/לאיטו?
עננים קצת כודרים/קודרים?
זורק את חיצי השעמום למטרות.. פעמים פוגעים-ולא פוגעות, כי הנושא הוא החיצים.
וכל הטעויות לכאורה האלו, יכולות להיות גם מכוונות ובעלות משמעות אחרת, האר את עינינו לכוונתך:-)
[ליצירה]
אז כך נראית רומנטיקה בשנות האלפיים? מקסים ומרגש. אהבתי את הניגודיות בין המלל המתאר הווה- "אימפרסיוניסטיות", "אימפריאליזם", לעז כבד ומסורבל, לבין מלל העבר- "דיו בקסת", "מכחול", נעים וזורם.
ואם יש בכך מן העידוד, אנו נוטות להבין שתיקות טוב יותר מאשר דיבורים :-)
תגובות