Revenge
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת רעיון טוב. אהבתי את העומק, הפרופורציות הטובות. חוץ מזה שהוא נראה קצת כאילו הוא יצא הרגע מספר של פו הדוב, אבל זה לא ממש חשוב, בעצם. תפס לי את העין הגזע הכרות הכי קרוב, טוב+. אחלה שימוש במרחב. היד הרחוקה נראית שטוחה לגמרי בתוך ציור עם כמה מימדים... חבל קצת. חוץ מזה ששוב אני מעריץ את היכולת שלך לסיים ציורים כאלה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] את טובה. אני אוהבת את הנושאים שבחרת [באיכות אני לא מבינה כלום, אבל זה תפס אותי] [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר. למה באינגליש? טוב, בחירה שלך. את מציירת נהדר! נעים לעיניים... תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בהחלט היה מפתיע [ליצירה]
- [ליצירה] זה נורא!!! כואב! (רישום טוב, ובעיקר- צועק.) [ליצירה]
- [ליצירה] האם יש קשר לעובדה שהוא כורת עץ והעץ ננעץ בליבו?האם יש פה משהו עמוק בקשר שבין האדם לטבע? [ליצירה]
- [ליצירה] כאב לב העץ לא ננעץ בלב, נכון? הוא צומח מהלב. זה המצפון, האדם עוד אוחז בגרזן, אבל לא נותן לעצמו לשכוח את העצים. עד שלבו נשבר ומצמיח עץ חדש, והאדם לא יודע מאיפה זה בא. הרעיון תפס אותי חזק. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון העלה לי חיוך על השפתיים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ישי, זה מקסים!! ממש נהנתי לקרוא סיפורת שלך (לא שאני לא נהנית מהשירים הממורכזים). הרעיון יפהפה. המבנה - מושלם. רק לא אהבתי את זה שכתבת את שמות החיצים - זה נותן רמז יותר מידי ברור לסוף, עדיף פשוט להפתיע עם המשפט האחרון וזהו. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! סוף מעולה, למרות שטיפה צפוי. כתיבה זורמת ו קלילה... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. כמו שרק דברים עצובים מסוגלים להיות. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] לרחל שלום רחל! תגובה מעניינת, אז אשתדל להתייחס אליה ברצינות למרות ה"טון" המגעיל. א' - אני רגועה. תמיד. תשאל כל מי שאי פעם ניסה לשגע אותי, וזה כולל את ה40 ילדים עולים לכיתה ב' שהדרכתי לא מזמן. יש הטוענים שציור מהווה מראה. כל אחד מפרש אותו לכיוון המתאים לו, עפ"י הנטיות שלו, ככה שבמקרה הזה, בחרת לראות בזה משהו מזעזע, שהטריד אותך כנראה... יש כאלה שראו סתם משהו עצוב, או שבירת מוסכמות (יכול להיות שזה מה שזעזע אותך..) אז תודה על ההמלצה ("תרגעי"), אבל אני חייבת לשאול אותך האם היא מכוונת לבנאדם הנכון. ב' - אף אחד לא צריך אנגלית בארץ שלנו, השפות הרשמיות הן ערבית ועברית (בתנאי שלא רוצים להכנס למוסד אקדמי, כי אז צריך לעבור ת'פסיכומטרי), אבל מה שאנחנו גם לא צריכים זה כפייה. לארץ העברייה שלנו יש הרבה אזרחים שהשפה הכי נוחה להם אינה עברית, או שסתם מעדיפים לשמור על אופקים רחבים יותר...אבל אם כבר מדברים על להגיד דברים שאין לאף אחד זכות להגיד לשני - אני פותרת אותך מלהכנס לכל יצירה שתופיע בה אות יוונית כלשהי. טוב, לא תכננתי להאריך כ"כ בתגובתי אלייך, כי סה"כ מדובר על רישום בעיפרון - שיש הרבה בארץ בכלל ובאתר שלנו בפרט, אבל מה שנדיר כאן (למזלנו) והייתי חייבת להגיב לזה, זה תגובות כאלה חסרות טעם, עניין וערך. שיהיה לך יום נפלא. מיבלאש. [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
- [ליצירה] התחלה טובה.. איך שניתן לסכם את הצעדים המדיניים של מעצמות שונות למשך ההיסטוריה לפעילות אלימה וחסרת כל תועלת או סיבה, כשמסתכלים על זה במובן הרחב... באמת מזדהה עם ההסתכלות הזו. אבל... שברת את הרצף של קטע מוצלח ביותר עם עניין האיטלקים-פאסטה וקפיצה מיידית להכרזת המלחמה ע"י הגרמנים.. אולי ניסית להביע את עניין הקלות ראש שבהחלטות משנות היסטוריה למיניהן, אבל לדעתי שני הקטעים האחרונים הרסו את ההרמוניה האירונית של הקטע. ועם כל זה, צורת הכתיבה שלך משעשעת ונחמדה, ככה שרק נשאר לנו לצחוק ולקוות שאולי הפעם, התיאורים שלך לא מדוייקים... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לי?! איזה כבוד! אתה כתבת? [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אם כבר לנתח את זה עד הסוף - היד לא אמורה להביע אימה - המבט שלה כבר עושה את זה, כך שאם יש מישהו בכל הסיפור הזה שמופתע, אז זו היא. נא להתחשב ברגשותיה, אני מבקשת. לגבי העובדה שהיא לא רטובה מהחלמון - אז א' קשה לצייר אנשים רטובים. ב' - ביצים של שדים בוקעים על להבות בלבד, כך שכל הלחות נעלמת עוד לפני הבקיעה. שדולוגיה בסיסית... [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי חייבת... איך לפתור את בעייתינו? מה לעשות כאשר אתה נקלע לתוך שיחה, בה אחד מיפי הנפש התורניים, בדברו על מתקפות טרור, אינו מאמין שיש צורך בתגובה נמרצת כנקמה? 1- כנס לשיחה ותשאל האם התגובה צבאית מקובלת עליו. 2- כאשר יגיד "לא", שאל "למה לא?" 3- חכה עד שיאמר משהו בנוסח "..מכיוון שהדבר יגרום למותם של חפים מפשע נוספים, שזה דבר נורא.. ויביא לאלימות נוספת ולהסלמה.." 4- כאשר יגיע למחצית המשפט - הכה בו בכוח בפניו. 5- כאשר תראה שהוא מנסה להחזיר מכה, תעיר את תשומת ליבו, והסבר לו שזו תהיה שגיאה גסה מצידו, וזה מנוגד לערכים שלו שירביץ חזרה, כי הדבר עלול להביא להסלמה ואלימות נוספת. 6- חכה עד שיבכים לטיעון זה, והסכים לא לבצע אלימות נוספת. 7- הכה בו שנית, הפעם ביתר שאת. 8- חזור על השלבים 5-8 עד אשר יבין שלפעמים צריך להכות בחזרה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי!! איך זה שלא הגיבו יותר? מבנה יפה כ"כ, התחלה וסיום בתפוזים, ובאמצע כל מה שהתקלקל בדרך... תודה! [ליצירה]
תגובות