מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה, עצוב לי כ"כ... משתתפת בצערך. [ליצירה]
- [ליצירה] טוטאלי!.. מתדקלם יפה מאד, ובכלל נהדר! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מאד יפה, שיר מעורר מחשבה... אהבתי את הסיום. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה מאד! (ד"א מלבד הנקודות הדמיון בין השירים, הוא גם מתנגן יפה עם המנגינה של השיר "אהבה קטנה" של שירי מיימון) [ליצירה]
- [ליצירה] פרספקטיבה מעניינת למדי... אכן כולנו, רובנו לפחות, פשוט התמכרנו... [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב גם אצלך גם אם אתה לבד, אני מקווה שאינך בודד... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... כלום אין מניעה לשעה קשה זו של סוף יום...? [ליצירה]
- [ליצירה] כמה כובשת וצבעונית היא! שיר נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי!! שיר יפהפה יוליה. רומנטי, מקסים. אך מתי כבר יקוצו שנתם? עד מתי תהיה האהבה? נ.ב.-יש כמה שגיאות כתיב, שאני סומכת עליך שתתקני. [ליצירה]
- [ליצירה] "ההתרוקנות שמביאה לאחת הבאה" יפה... [ליצירה]
תגובות