מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מדהים! שיר כ"כ יפה, כתוב טוב עם קצב סוחף! אהבתי את הריקוד כדרך התמודדות... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מעולה, חריזה נעימה שכזו... והאוניברסליות של הצחוק, אם אפשר לנסח את זה ככה. נפלא =] [ליצירה]
- [ליצירה] ככל שאני מתעמקת יותר בשיר הוא יותר מוצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בשבת הקסם שלה, אך הוא חזק מספיק בשביל להשאר עימך גם מעבר לתחומי הזמן המיועדים. תחשבי על זה, העולם יכול להיות עולם-שבת-שלך אפילו היום, אם תעזרי לקדם את הרעיון, עניין של סוויץ' במחשבה. =] שיר חביב מאד, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לו ידעתי נגן בגיטרה שיר נהדר, כ"כ יפה... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר מקסים... אני יכולה להבין את הצורך ב"לבד" מדי פעם... [ליצירה]
- [ליצירה] בהצלחה בנסיון החוזר... [ליצירה]
- [ליצירה] ניתן לחוש את געגועיך דרך כתיבתך... תשע שנים הן בהחלט זמן רב להתגעגע. בתור ילידת הארץ אין ביכולתי להבין אותך לגמרי, אבל חשוב לי שתדעי שגם פה יש דברים שאין שם... (ו"דברים שרואים מכאן לא רואים משם...") געגועים הם חלק בלתי-נפרד מהחיים, לאנשים ולמקומות שמתרחקים... העיקר שהמקום שבו את נמצאת בהווה הוא המקום שנקרא בפיך "הבית" ושטוב לך בו למרות הגעגועים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד, למרות שהסתבכתי בסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] אח, כמה שאני אוהבת קיטש ורומנטיקה.. יפה! [ליצירה]
תגובות