עיניים1
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המיקום של האור מצוין, מדגיש את תחושת המתכת (כן,יודעת שזה סתם פלסטיק, ובכל זאת). אבל בכדי להעביר את הרעיון של מסכה, אני חושבת שהיית צריכה לצלם את כל הפרצוף כדי להשיג את ההשוואה בין פנים אנושיות למסכה קרה. בתמונה כמות שהיא, רואים רק מסכה ולא ברור מה היא מנסה להסתיר. מעניין,מה המורה שלך אמרה על זה? [ליצירה]
- [ליצירה] 1 מסכת תאטרון 2 פנסי רחוב 3 עין ובתוכה כתובה המילה לא! ההקשר בין כולם שהם נראים ומזכירים עיניים. לשם מה ה-נייט אגב כך כותבים את זה? האים אתה מעדיף כל עין רק לא של בני אדם? נו ניחא, מנסה להנות מיצירותיך ברם... תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעניין כי העיניים שבמסכה הן בעצם חורים, ומה שממשי פה זה דווקא מה שמסביב לעיניים. בדיוק הפוך מבן אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] א.המילה היא "נית" - שזה סתם שם של חברת פרסום. הרעיון הוא לעשות סדרה שכולה סביב נושא אחד - עיניים. ב. יש גם עיניים אנושיות, והן תופענה בקרוב בעז"ה. אבל באמת יש בעיה עם צילום עיניים "רגילות" כי צריך לחפש משהו שלא ייראה כמו סתם עיניים אלא להפוך את זה למשהו מעניין, וזה קשה ג. עיניים דרך מסכה הן עדיין עיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] המורה שלי ציירה מאחורה וי עם עיגול . (וי עם עיגול זה לא סתם וי . זה וי עם עיגול!) ( : [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אחרת - אם הייתי קוראת לזה: "מוגש כשירות לציבור - הכביסה המלוכלכת של הדמוקרטיה" -זה היה יותר טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] ציור או צילום? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי (מלבד הדברים המובנים מאליהם, כמו השימוש המופלא שאת עושה במילים,)בעיקר בגלל שבסיפור הזה יש יותר תלת-ממדיות מאשר באחרים. אבל עדיין, חסרה כאן אמירה. כלומר,נכון שנפטרתי אחת ולתמיד מהדעות הקדומות שמעולם לא היו לי נגד מכשפות רעות, וחוץ מזה?.. [ליצירה]
- [ליצירה] מוצאת חן בעיני השירה הקצת משוגעת הזו, שזורמת עם האסוציאציות של עצמה. זו דוגמה נהדרת לשיר שמרגישים בעצם הקריאה שלו את הנושא שלו. הסוף נוחת בשקט. אולי זה טוב, אני מנסה לחשוב איך זה ייראה אם תמשיכי את הכאוס עד הסוף. אולי ויתור על הנקודה ישאיר עדין את התחושה של חוסר שקט. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת צונזרה (למה, דרך אגב?) אז אני כותבת פה - זו טיוטה, ועל כן היא מצפה נואשות לביקורות ותגובות. תודה מראש [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם נשמת, חוץ מזה שלדעתי הראשונים טובים יותר מהאחרון. ואני חושבת שכתיבה על נושאים יהודיים, כשיודעים לעשות את זה (כן, זו היתה מחמאה) היא הרבה יותר חזקה מפנטסיה מחוסרת נצח. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] סנקה - למען האמת, הם ראו שאני מסתובבת עם מצלמה, וביקשו ממני לצלם אותם... והם די הופתעו שצילמתי את הרגליים.. שחף יקרה - תודה לך על ההערות. * אני לא מצליחה לראות איפה זה עקום. : / * מסכימה איתך בקשר לתאורה - לפחות באזור אחד של התמונה (הנעליים של הבחורה) * השם... זה בגלל שלא מצאתי שם נורמלי, מה לעשות. יש לך הצעות? וחוץ מזה, כמו שזה נראה, זו התמונה היחידה שלי שכן נכנסת אליה.. אולי אני אתן כל פעם שמות מעצבנים.. ; ) ושוב תודה. פוליאנה - תודה, אבל אני לא חושבת ששחף ניסתה להעליב, ויש מקום לביקורת בונה. טוב לפגוש אותך פה.. :) הדס ופוליאנה - אני לא מרשה לריב בתגובות ליצירות שלי!! ; ) [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא. לדעתי היה כדאי לשבור קצת יותר את הכללים. לתת לשיר הזה עוד מנה קטנה של טירוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי, עכשיו ביתר פירוט: אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר". צלול כמעיין. בערב זך, כדמות מלאך, שכן בצל ענן. ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן? עטף מאור ליבי, טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון. עוד בכי, תמרורים. לעת זריחה, על שביל בריחה, אלחש סודות הלב, אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה". ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא. זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך. :-) [ליצירה]
תגובות