[ליצירה]
ואת זה כותב אותו אחד שכתב "לא די בהינתקות". (=לא די בגירוש נכים מבתיהם, כאלה שחייה פורענות קיומית, וד"ל)
כמה שאלות לי אליך:
- אם "אך לפקידים של אבן לבבות" -(כלומר - רק לפקידים העשויים מאבן יש לב) אולי תציע לממשל לעבור לשימוש בפקידי-אבן. חסכוני ויעיל יותר, לא? (ושאלה צדדית:הפקידים לא שייכים למעמד העובדים המנוצל?)
- מה פירוש המילה "מזזת"? האם זוהי המחלה החדשה שנתגלתה לאחרונה, ונקראת ע"ש מזוז?
- מה יקרה כאשר "נהפוך להכל"? מה זאת אומרת "להפוך להכל"? ולמה שנרצה לעשות את זה?
[ליצירה]
שיר יפה, ואת התשובות לכל השאלות כל אחד צריך למצוא בחיים, כי מה זה עוזר אם מגליםאת האמת רק כשמתים? אמת צריך לחיות. ו - אני מצטטת (בתקוה שאני זוכרת נכון) שיר של זלדה, שנראה לי קשור.
אתה טועה \ זלדה
אתה טועה
גם על ערש דוי
לא נמוג הערפל
גם כאשר ניגש אלי המות
קרוב עד אימה
הייתי רחוקה תק פרסה על תק פרסה
מן החידה.
בהצלחה, ובתקווה שהרגע הזה יגיע עוד בחיים..
[ליצירה]
והכי אהבתי? את ההיפוכונדריות של דורון, שהוסיפה לכל הסיפור הזה מימד מחויך, וגם ניחוח של מציאות אמיתית, כזו שבה הגיבורים לא מושלמים.
סיפור חמוד.
[ליצירה]
אני יוצאת מנק' הנחה שהאישה והילד הם נושא התמונה. אבל אז, הם נמצאים בדיוק בקטע התמונה החשוך והלא-ברור.
לעומת זאת, העץ ושיבולי הענק הצטלמו נהדר, ואפשר אפילו להסתפק רק בהם.
[ליצירה]
שיר כלבבי.
חזק ונוקב בעדינות וברכות שבו.
החריזה בסוף נהדרת, ודווקא זה מדגיש את חוסר הזרימה שבהתחלה. האם הפסיחה בין "בלי הפוגה" לבין "היה נוכח" הכרחית?
הייתי מציעה לוותר עליה.
תגובות