מתוך ראי
שתי בבואות
צעקה שנפלטת
כבר מתחיל לכאוב לי
הראש.
על המיטה
שתי נפשות
סרבולים של חלקי גוף,
כבר מתחיל לכאוב לי
משהו אחר.
זה רץ כמו סרט...
נדודי שינה
אחד עשר חודשים
שנשברים כמו רסיסי זכוכית
כבר לא ניתן לאחד.
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.
[ליצירה]
רציתי לומר...
שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי.
אהבתי נטע.
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
תגובות