מעל נחלת – בניימין,
עולה – זרחייה השמש;
חולָף רוח – פרצים,
על המשכנות
היא מאירה.
קור חורפי,
לסירוגין עם חומו
של הקיץ – מבקיע;
מכסוֹף – העננים,
הגשם – יורדָה…
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- אמנות ויעודה הציבורי
- רמת - חובב, היא - חבית - העופרת
- עובדי "מטרודן", אינם עבדים
- במוקד המהפכה המתחדשת - מבט מרקסיסטי-לניני
- המורים! אל התפשר לכם!
קשור אלי
- [ליצירה] גם את העשירים לאחר שיסכימו לוותר על עושרם לטובת הכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] קראת נכון - צוחרה צוחרה - זו המילה, והכוונה לצוחרת. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי חריזת השיר פשוט, לא קראת את השיר נכון. כשקוראים אותו נכון, אז מרגישים את החריזה. תסמכי על נסיוני האישי הרב [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המרד הערבי הגדול תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי. נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48. [ליצירה]
- [ליצירה] לא השוותי את המדינה לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר. לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף תודה שהפנת אותי לשגיאות דפוס; אומנם לא כל מה שנראה לך כשגיאות, אכן שגיאות. כי יו"ד במילים, כמו: לעתים או הגיון, זאת אינה שגיאה. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו אפילו את המילה אסקופה עם ה', אפשר לפרש כעקב רגל, במקום מפתן. הרי, כאסקופה, יכול להאמר, גם כתחת אסקופה. לפחות בדימוי פיוטי. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] שמע, חזן ללא מניין מתפללים! עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
תגובות