איזה יופי העברת רעיון שניראה פשוט אך כמו כל דבר שעושים החיים תמיד יש לו כמה רבדים והצלחת להציג את הרעיון שכולם מתעסקים בו מהרובד היומיומי דרך רובד עמוק יותר שכאילו קרוב יותר למקור התחושה
ממש קיימת פסוק
הווי ממעט בדיבורו ומרבה בעניינו
[ליצירה]
איזה יופי העברת רעיון שניראה פשוט אך כמו כל דבר שעושים החיים תמיד יש לו כמה רבדים והצלחת להציג את הרעיון שכולם מתעסקים בו מהרובד היומיומי דרך רובד עמוק יותר שכאילו קרוב יותר למקור התחושה
ממש קיימת פסוק
הווי ממעט בדיבורו ומרבה בעניינו
[ליצירה]
ליאורה יקרה כל כך,
כל יום הוא אינסוף. אינסוף חוויות, התחלות, הזדמנויות...והתחושות האלה של ההחמצה - זה משהו שמרגישים גם בגיל 80, רק שאז כבר לפעמים מאוחר מדי. איזה ברת מזל את, שאת חושבת על זה כבר עכשיו, כך שמראש תוכלי לחיות את חייך כך שבגיל 80 לא תרגישי החמצה
[ליצירה]
לוגן, לגביך די לי בכך שאתה מתייחס לשיר. לגבי א-לוקים, אני מקווה שאוזנו לא אטומה, אחרת הבקשות שלי הן ממש מיטרד עבורו. [חשבון פשוט: 16 שנים של בקשות יומיומיות]
[ליצירה]
לראשונה הבנתי דברים שלא הבנתי שנים- אלו הקשורים למתמטיקה, ולא כי לא ידעתי מתמטיקה. ידעתי לפתור את התרגילים, 5 יח"ל בכל זאת. אבל אף פעם לא הבנתי מה היא הרוח השוכנת בתוך התחום הזה. תעשה חסד לילדי ישראל ולך ללמד אותם מתמטיקה.
[ליצירה]
יאצק,
להגיד את האמת בצורה כה אמצעית זה כישרון וישרות... שכוייח
קארל מרקס טען שהא-לוהים הוא אופיום להמונים, ובשירך אני רואה תגובה ניצחת לו. לא-לוהים, שהוא נשגב, אינסופי ועליון הוא קרא אופיום. אם כך מעדיפה אני את האופיום ולא את האלילות בדמות הון וכסף [שאגב מרקס, תרם נכבדות בהפיכתו לאמצעי כה מרכזי בתפיסת באדם].
[ליצירה]
ממממממ...מצלצל כמו משהו מוכר...עולה מן האוב.
העלית בי זיכרון ישן שכבר כמעט הלך לארץ נשייה. תודה. הוא אחד מאלה שאסור לשכוח, על תקן "חטאי נגדי תמיד".
[ליצירה]
תודה. בהתחלה השיר זרם תחת ידי, אך לא התחברתי לאף מילה. החלטתי להוסיף את הכותרת [שנות אלפיים] והיא שינתה את פני התמונה. פשוט לא יכולתי להשלים עם זה שהיאוש הוא חלק ממני, אז השלכתי אותו על התקווה בשנות האלפיים.
תגובות