[ליצירה]
או. הקדמה כה יפה ומרגיעה ואתה הולך ובונה משהו.. והפאנץ' קצת התפספס לי. יצא שתיארת מצב וזהו. ההרס הוא בשורה האחרונה. אין כאן תהליך, אין כאן תזוזה, אין כאן נגיעה. לא סיפק אותי.
אולי פשוט ציפיתי למשהו אחר..
[ליצירה]
יש כאן קונפליקט בין שניים. לדוברת נדמה שהם הפכים גמורים, היא נפגעת, היא מתכעסת ולכן היא שחור. והוא ההפך, לכאורה, ממנה, הוא שאנן, לבן.
קילוף שכבות במטרה להתקרב, אך מנסה להרחיק אותו ממנה כדי "למזער את הפגיעה". אך הוא פוגע, כי היא נפתחה, ורגישה, ולא לבנה- לא שאננה ומרחפת.
לא הבנתי את עניין המניה דיפרסיה. נדמה לי קצת מיותר, אבל אולי פשוט לא הבנתי. וכל הבית גם נראה לי לא חשוב, כי הכל אפשר להסיק מהשיר בלעדיו. חוץ מזה, מינימליסטיות בשירה היא חיובית, לדעתי.
[ליצירה]
בקבוקים ישובים. הצירוף זרק אותי לאיפה שאני.
ובכל זאת תזרוק אתה. וטוב שכך. אפשר להרוג אחרים כדי לקבל פיסת שלווה משלך ושלה. זה חשוב, אפילו.
רק הרוב מפחדים לומר זאת בקול.
לדעתי מיותרת המילה האחרונה. דביקה לי מדי.
בכל אופן, מצא חן בעיניי. או כתגובתך: "יפה מאד".
[ליצירה]
שני הבתים הראשונים דביקים לטעמי, אך הרעיון דביק ככה שלא בטוחה שאפשר להתלונן על זה.
הבית השלישי מצא חן בעיניי.
יפה איך סגרת את השיר בסוף, עם אזכור האלהים והסיבה לבתים הראשונים (והרביעי).
ויפה שהכנסת את שיר השירים, כאילו מרמז על מה שיכתב בישירוּת בבית האחרון.
יום טוב.
תגובות