הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
'תראי מה עשיתי עכשיו!'
'תראי אילו תעלולים אני ממציא כדי לזכות בתשומת לבך!'
'תראי כמה אני מתאמץ להסיח את דעתך!'
'שרק לא תסתכלי למטה'
'אני לא חושש שתיבהלי, אני חושש שתגלי כמה קל לרדת מהחבל'
נכון, זה רק העמדת פנים. נכון, זה לא יחזיק, אבל נכון שזה כיף?
[ליצירה]
העורך של צורה שיגע קצת את השיר, כדאי לסדר אותו (למחוק את הגרשיים בתחילת השורות, למחוק רווחים מיותרים...)
הדימויים והאווירה מעניינים, אבל החרוזים משבשים את השיר - בחלק מהחרוזים השורות באורך שונה (ערני עד מאוד הינשוף בלילה זה\צרצרים מקפצים מבעד לעצי היער המלא), באחרים חרזת מלעיל ומלרע (יער\מחר), בחלק השתמשת בניסוח משונה בשביל לחרוז (קריאת שופה נוראה מהדהדת - אל הקרקע כבר אינני מחובר).
את תוכן של השיר לא הבנתי - חלמת על רעש ומלאכים ועכשיו אתה צריך לחנך את האנושות? האם יש משמעות לעמוד האש הכחולה, הירח, הנהר, הורדים? האם יש פירוש לנבואה או רק אוירה מפחידה?
תודה
[ליצירה]
שימו לב לדו-משמעות בכותרת: הניגודים נמשכים זה לזה, וקיום הניגודים נמשך. מתאים גם לקטע - למרות הניגודים (או אולי בגלל) הבחורות מתחברות, ולמרות החברות הניגוד ביניהן נמשך.
[ליצירה]
רדף - המצפון לא נכנס לשום פלונטר, הוא חוזר על הפקודות המוכרות לו וזהו. האדם נכנס לפלונטר, ולא פלונטר פוסטמודרני אלא פלונטר מוסרי מהסוג הפשוט והמוכר - האם לחשוב בעצמי, או להרכין ראש ולעשות מה שאומרים לי.
כלי המצפון הם החרטה והבושה. חרטה לפעמים נובעת מחשבון נפש אמיתי אך לרוב נובעת משבירת הרגלים. גם בושה לפעמים נובעת מחשבון נפש, אך לרוב נובעת מתחושת נחיתות בפני גורם חיצוני כלשהו, ציבור או משפחה או מורה וכן הלאה.
אני מעדיף לפעול מתוך הכרה, ולא מתוך הרגל. (כמובן, אני נכשל בכך פעם אחר פעם, אבל שאיפות הן התחלה טובה)
לא פשוט - אני לא יודע מה 'המהות הפנימית', אני חושד שלא היצר ולא המצפון באים משם. המצפון והיצר די דומים - הם לא מתווכחים אלא מציקים. מצפון הוא לא 'קול המוסר', הוא מציק כשמשהו 'לא מריח טוב', בין אם המעשה היה רע או טוב.
'מוחאי נהייתי' - מוחאי כף לנהייתי אחר ציפיותיהם.
תגובות