שיר של לאה גולדברג, שנתקלתי בו עכשיו, בשיטוטיי בספר שיריה.. כמה הרבה אפשר להגיד בכל כך מעט..
אין לך זכות חנינה בעולם.
הכל הוכרע.
חלומותייך טובעים בים
ואת אומרת שירה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... א. אודיה צודקת, כמובן. ב. החזן- אכן, השיר הזה היה ברקע. (ולטובת מי שלא מכיר: אל מלא רחמים. אלמלא היה האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם ולא רק בו. <יהודה עמיחי>). זאת התשובה שלי לשיר הנ"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] .. ברור שאסור לשאול עד מתי. זה כמו לשאול אם כואבת לך עצם הפז"ם, או אם אתה עייף. אה, וגם "כמה עוד". (מכירה את השיר "עד מתי, אבא, עד מתי?".. אז הפנטזיה של המחלקה של איתם זה להשמיע את זה בקולי קולות ברחבי הבסיס.. לכי תביני). [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק מאוד. .. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן. לא השתמשתי ב"נכמהת" כי לא הסתדר לי. וכפי שאמר מי שאמר, זו אכן מילה השגורה על לשוני (:. <מה יש, אסור כבר לחדש חידושים בשפה?..> [ליצירה]
- [ליצירה] ... תראה, גם בשירה-ללא-כללים יש כללים... בכל אופן, אם ככה הוא כותב כנראה שככה הוא אוהב.. וזה אחלה. זאת פשוט היתה תגובתי העניינית לקטע הנ"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יוּ! אהבתי ממש ממש. תודה על החיוּך לשעת לילה מוקדמת.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדי, אני מכירה את ההרגשה של לחכות שמישהו יבוא ויאסוף אותי, אבל לא תמיד זה קורה, ולא תמיד מתי שאנחנו צריכים. לפעמים צריך פשוט לקום ולאסוף את עצמנו, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו... שנה טובה ומתוקה שתהיה, כתיבה וחתימה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי במפגש. אבל נראה לי שהבנתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. וואו, באמת מקסים. מנחם, איכשהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הבית האחרון הכי טוב. (ודווקא בגלל שאין בו שיבוצים משיר השירים). מבחינה סגנונית זה, בעיני, אחד הפחות טובים שלך. אבל יש שירים שזה ממש לא חשוב. ממש אפשר לשמוע את הזעקה שמסתיימת בקול ענות חלושה, בקול דממה דקה ומהוסה ומפוחדת. כל משבריך וגליך עלי עברו ואף על פי כן. [ליצירה]
תגובות