שיר של לאה גולדברג, שנתקלתי בו עכשיו, בשיטוטיי בספר שיריה.. כמה הרבה אפשר להגיד בכל כך מעט..
אין לך זכות חנינה בעולם.
הכל הוכרע.
חלומותייך טובעים בים
ואת אומרת שירה.
[ליצירה]
...
יו..
כואב לקרוא.
אן שרלי אמרה, ואין לי כרגע את הציטוט המדוייק, שרק מי שמסוגל לנסוק גבוה גבוה ולגעת בשמיים, גם יפול למטה לתהום ויחווה את כל עוצמת הכאב.. אבל היא מעדיפה להיות אדם כזה, מאשר להיות אדם רגיל שגם האושר וגם הכאב שלו פושרים.
[ליצירה]
...
אח, הקבר של ר' אלימלך..
(כבר עברה שנה?).
אהבתי את הסיפור באופן כללי, רק... הפריעו לי שינויי הסגנונות, אתה מנסה לכתוב 'גבוה' אבל רואים שהסגנון לא טבעי לך ומידי פעם אתה מכניס משפטים בשפה יומיומית.. אפשר לשפץ קצת בקטע הזה..
[ליצירה]
...
עופים-- זהו, שזה היה רעיון ספונטני ולכן הם לא חשבו לחלק את זה ליצירות.
מה גם, שהתגובות לענ"ד יותר משמעותיות מבחינת התוכן מאשר מבחינת הצורה. אותי אישית, אגב, זה נורא מעניין לקרוא כדי לראות איך שיר נכנסת לראש אחר (או לפחות, לא אותו הדבר כמוה..).
אגב, התכוונת ליאנוש ורחלי?
אם ככה... מממ... נראה לי שהיא צעירה מידי בשבילו.. (:
[ליצירה]
..
רק תזכיר לי, נושא אלומותיו, איפה נמצא התקציב הזה?
כי דווקא הייתי שמחה לקבל קוטג' חינם כאן, בשטחים הכבושים. אך לצערי, גם כאן צריך לשלם כל שקל (בעצם, דולר), לא פחות מכל אדם אחר בארץ הזאת.
היו פעם "תשלומי פיצויים" למתנחלים או משהו כזה, אבל אקורדינג טו מיי פרנטס (שמנהלים את חשבוננו המשפחתי, כאן בלב הכיבוש) הם הפסיקו להגיע כבר לפני שנים.
תגובות