שמעתי אומרים ש"כמעט זה מעט".
מה הם יודעים?
כמעט זה כל כך הרבה.
בטווח הזה, שבין כן ולא,
שבין אסור ומותר,
שבין בפנים ובחוץ,
שבין גוף ונפש---
בכמעט הזה,
יש בו הכל.
כמעט..
[ליצירה]
...
תגיד לי, מר לוגן, אם כב רמדברים על "יותר טובים"--
אין לך כבר משהו יותר טוב לעשות חוץ מלהיטפל לאיזו יוצרת, לעבור יצירה-יצירה ולרדת עליה?
אמנם כשאדם מעלה יצירה לאתר הוא לא מצפה רק לנופת-צופים, אלא גם לביקורות בונות, אבל.. בחייאת, זאת לא צורה (תרתי!).
[ליצירה]
...
מביט,
אני חושבת שיותר מ-50% מהיצירה הוא התוכן שלה.
ההצורה החיצונית של היצירה גם היא חשובה, אבל היא לא הכל.
ו-כן, מותר לנו לחלוק על תוכן של יצירות.
אישית, היצירה הזאת עשתה לי רע על הלב. מבחינת צורה חיצונית זה אמנם מרשים, אבל... לא אהבתי בכלל את נימת הייאוש המוגזמת. את הבכיינות.
בין פלורליזם לפאשיזם יש עוד הרבה מקום..
[ליצירה]
...
זה דווקא מה שאהבתי פה.
אני הרגשתי דווקא שהתיאור היה של תהליך שעובר על הבחור במהלך הפגישה- מהבחור הציני והאדיש, עד להבנה והזדהות עם מה שעובר על הבחורה מולו, עד שהוא רואה אותה באמת כאדם עם אישיות ועם חיים, ולא סתם איזו "מדוייטת" חסרת משמעות.. ואפילו שהוא לא מגלה בה עניין רומנטי- הוא מצליח לראות מעבר. וזה יפה.
או שלא הבנתי נכון..
[ליצירה]
...
יש לה כמה וכמה "צרים", אבל אני כיוונתי לשיר הנ"ל:
---
תלולית החול שמש רוותה
על תלולית החול- אני ואתה
ובלב-
אושר שליו.
חצאי צבעים, חצאי קולות
לא צריך לשאול, לא צריך לענות
הבט, הקשב.
העבר ידך על חלקת שערי.
בלב-
אושר שליו.
צרי.
[ליצירה]
...
ומי כמוני
שידעה את הגוש החוסם בגרון
בלשיר לבד אל הרוח
שחיבקה את עצמה בלילות אבודים
ובכתה סתם כי קר
וצחקה על הפאתטיות,
שהלכה אל הדואר
סתם כדי לראות שלא הגיע מכתב--
(ומצאה בסוף כתובת :)--
יודעת אֶת שאָת
ויודעת אֶת שתהיי
ומוסרת לך חיבוק חם
וטפיחה על שכם.
שווה לחכות.
תגובות