[ליצירה]
וואו!
לקח לי כמה קריאות רק כדי להתאפס על עצמי בשיר. נורא נורא מתומצת, ומאוד מאוד מאוד מעניין!
משאיר אותי עדיין בתחושה שזה עוד צריך עיון...
תודה.
[ליצירה]
נגיעה יפה במתח שבין העולם של המילים לבין העולם האמיתי. המילים סופם להיגמר וקשה להכניס לתוכם את התחושות האנושיות של בן האדם שהם לא תניד מוגדרות.
[ליצירה]
[ליצירה]
הגעתי לשיר הזה במקרה ואני ממש שמח על כך! מחשבה מיוחדת מאוד, מחשבה מחייה. ויש משהו בכתיבה שהכניס אותי למן טראנס כזה בממדים של זמן. שיר שהוא חוויה שלמה. תודה לך.
[ליצירה]
השיר הגיע למולצים פתאום, ראיתי שהוא פורסם מזמן ואני מקווה שהנאמר בו יקרא על ידך במבט של אחרי, של נגמר.
בכל זאת הרגשתי צורך להגיב:
שבשבילי השירים שיכורים מדיי. בשבילי הם טובעים מדיי. בשבילי השירים זועקים אך מכוסים מדיי. ויותר מכל, בשבילי השירים קצת מוכרים מדיי, אמנם לא ברמות בהם מובאים הדברים אבל זה מספיק קרוב כדי שהם יהיו כואבים מדיי. (והתגובות - קצת מנותקות מדיי).
אני ממש אשמח לשמוע שכבר אין תוקף ממשי לכתוב פה. תודה לך.
[ליצירה]
אני לא חושב שישנה פה שום ערגה לנמענת, יש פה בסה"כ ערגה לשקט הנפשי של הכותב. ובשביל השקט הזה הוא מוכן שאחרים ישלמו מחיר. השיר כתוב טוב, הוא עושה את העבודה, ולכן הוא צרם לי כ"כ.
[ליצירה]
מדהים. הפיכת התמונה שרוב האנשים רואים כנוף מרהיב שמרחיב את הנפש לתמונה מלאת כאב. ואולי גם זה חלק מהאמירה - שיש אנשים שבורים, מדממים אבל הסביבה שלהם קולטת אותם כאנשים מאושרים ואפילו שואבת מהם כוחות. אהבתי שויתרת על המילים "שמש" ו"שקיעה" בכל השיר הזה, זה לא נותן לקורא לקפוא על תמונה של שקיעה אלא הוא מחוייב להמשיך ולראות אדם מול העיניים.
אולי הפתרון יגיע ברגע שהשקיעה תתבונן על עצמה ותראה את הפאר שהיא יוצרת, את הפאר שבה (באיזשהו מקום דומה להתחדשות שמדבר עליה השרף בתגובה שלפני).
ממש תודה לך על השיר הזה.
תגובות