הציור הזה הזכיר לי את תפילה מתפילת יום הכיפורים:
במרומי ערץ כסא שבתך,ובשכוני ארץ עוז ממשלתך.
אלה יעריצון גאון תפארתך ואלה יקדישון לשם ממלכתך...(אני מקווה שזה ציטוט נכון)
למה?
השחור הזה שעוטף את הציור,שנימצא ברקע,כאילו רוצה לרמז על עולם נעלם,על מסתרים חשוכים,על הכאוס הבראשיתי שעוטף את העולם.
מתוך החושך הזה צומחות להם ציציות של אור,לא אור פשוט,חד גוני,אור שמתפרט לצבעים,שוב חלק מעולם הפירוד שבא ברקע
ובתוך כל זה,ניצבת לה יד שמכוונת,יד שעוטפת ומגינה מפני הפירוד,מפני הראיה של הרווק את העולם.
כשרווקים הכל ניראה מפורד,חשוך,אפילו האור מאבד מאחדותו וצובע אותנו בפירודו.
היד נישארת אותה יד חרף הגוונים המשתנים,לעומת הגוף האנושי שמשתנה ,שנצבע בצבעים של רגש ושכל.
מעניין שבחרת להשתמש בנקביות,בנקביות שזקוקה ליד המגינה,לזיכריות המשפיעה ואולי לניקביות של לילית,שמתריסה,שרוצה לבוא לביטוי בתוך עולם של פירוד.
בקיצור יפיפיה:)
ואני בכלל נכנסתי לחפש חברה טובה משכבר הימים שמשום מה נעלמה לה מחיי העולמות:)
אהבתי מה שאמרה "עולמות שבורים". איך את יודעת כאלו דברים? :))
ביטוי נפלא, רעות.
איזו הגנה מעניקה היד הזו. ואולי זו הגנת יתר במצב של רווקוּת...?
יום ססגוני רעותי,
כּנרת
[ליצירה]
ואני הרבה יותר אוהבת את היצירות הנוטות לסוראליות, כמו זו. שילוב יפה של צבעים ברקע שחור, ומוטיב הציור אומנם מוכר, אבל (לפחות לי) לא נמאס אף פעם...
[ליצירה]
אממ
הציור הזה הזכיר לי את תפילה מתפילת יום הכיפורים:
במרומי ערץ כסא שבתך,ובשכוני ארץ עוז ממשלתך.
אלה יעריצון גאון תפארתך ואלה יקדישון לשם ממלכתך...(אני מקווה שזה ציטוט נכון)
למה?
השחור הזה שעוטף את הציור,שנימצא ברקע,כאילו רוצה לרמז על עולם נעלם,על מסתרים חשוכים,על הכאוס הבראשיתי שעוטף את העולם.
מתוך החושך הזה צומחות להם ציציות של אור,לא אור פשוט,חד גוני,אור שמתפרט לצבעים,שוב חלק מעולם הפירוד שבא ברקע
ובתוך כל זה,ניצבת לה יד שמכוונת,יד שעוטפת ומגינה מפני הפירוד,מפני הראיה של הרווק את העולם.
כשרווקים הכל ניראה מפורד,חשוך,אפילו האור מאבד מאחדותו וצובע אותנו בפירודו.
היד נישארת אותה יד חרף הגוונים המשתנים,לעומת הגוף האנושי שמשתנה ,שנצבע בצבעים של רגש ושכל.
מעניין שבחרת להשתמש בנקביות,בנקביות שזקוקה ליד המגינה,לזיכריות המשפיעה ואולי לניקביות של לילית,שמתריסה,שרוצה לבוא לביטוי בתוך עולם של פירוד.
בקיצור יפיפיה:)
ואני בכלל נכנסתי לחפש חברה טובה משכבר הימים שמשום מה נעלמה לה מחיי העולמות:)
[ליצירה]
אהבתי מה שאמרה "עולמות שבורים". איך את יודעת כאלו דברים? :))
ביטוי נפלא, רעות.
איזו הגנה מעניקה היד הזו. ואולי זו הגנת יתר במצב של רווקוּת...?
יום ססגוני רעותי,
כּנרת
[ליצירה]
.
אך, אורי, לפניי עכשיו
קוּשיות רבות מִסְפור
קשה קשה הוא המצב
במי מהבנים לבחור
במי אבחר- במדותל"ש?
בבייניש או בחרדי
למי אתן כעת צל"ש
ויהיה פה חתני?
נתחיל באופן אקראי
בחרדי-לאן שייך?
חסיד, חרד"ל או ליטאי
(הוא כנראה אינו מכ"ך)
ואם אומר שרצוני
לגור בראש גבעה זרה
האם ינהג כציוני
או שיאמר: זו עבירה!
והדתי לשעבר
האם את הכיפה ישיב?
אם יתעקש על הדבר
יכול להיווצר כאן ריב
ובשבת- כיצד ינהג
האם קידוש או דיסקוטק
האם יסע בימי החג
יאכל גבינה בתוך הסטייק?
ובכן, נחשוב, בלית ברירה
האם הבייניש לי מתאים
אך איך אבחר את הבחירה
כשחסרים הרבה פרטים?
כיפתו- באיזה גודל
רחבה או קצת שדופה
והסגנון, באיזה מודל?
צמר או סריגה צפופה
בבית הכנסת- מה אוהב
שירים, שתיקות או מנגינות
האם הוא נע מכל הלב
או מתבודד לו בשדות?
והציצית- בפנים? בחוץ?
וההכשר- איזה חותָם?
האם מהדרין לו נחוץ,
תפילין רק של רבינו תם?
ופרט חשוב חסר עכשיו
באיזה ישיבה לומד
האם שייך הוא אל ה"קו"
או שבמוסכמות מוֹרֵד?
ובכן, הרבה עובדות אינן
אני כבר עייפה ו-אוף!
כל-כך קשה לבחור חתן
בערך כמו קריעת ים סוף!
[ליצירה]
.
אל תדאגי, בעזרת ה' הסוף יהיה טוב, ז"א זה לא שמיכאל פתאום יקבל הארה בחסד עליון ויהפך להרָמורניק צדיק ומצודק ויתחתן עם יעל וביחד הם יקימו בית מדוגם בצדיקותו ויגדלו ילדים חסודים שכל בקשת ליבם היא להיות חיילים בצבאות ה',
אבל בכל מקרה זה יהיה סוף טוב.
בקשר לגשרים- אני עדיין מבכה את מות דוידי ומתאבלת עליו מדי יום ביומו אז אין סיכוי שאני, במו ידיי, אעשה דבר דומה.
[ליצירה]
.
מביט- קצת קיצוני לומר כזה דבר, לא?
לא צריך לבזבז חיים שלמים בחיפוש אחר האמת. התורה נמצאת בכל מקום, מוצאים אותה מיד ואז נותר רק לחיות אותה. אמנם ה-"רק לחיות אותה" הוא לא בדיוק "רק" אלא קצת יותר מסובך מזה אבל לפחות זה לא בנימה פסימית כמו השיר.
[ליצירה]
.
רעות- אני לא זוכרת אם בתור ילדה דילגתי על התאורים בספרים אבל המחשבות האלו הן מחשבות שבאמת חשבתי כשהייתי קטנה.
אני זוכרת את עצמי עומדת ומפריחה בועות ולוחשת להן מילות פרידה ומנסה לדמיין את הארץ אליה הן עפות, וגם בים- מאז שאני קטנה, כשמגיע גל מלא בקצף, אני מתכופפת ומדמיינת שכל הקצף שמקיף אותי זו שמלת מלמלה מפוארת.
כך שזה כן יכול להיות במציאות.
(כמובן שלא האמנתי בדברים האלה *באמת*)
תגובות