ויש חסיד מתנגד לכל מה
שכח בו
והים בא אליו
והיד מתכווצת משלח גליו ועכשיו היא
נושפת
והחסיד איתן ישוב במרומיו
השצף קצף מגלה פניו
בתווים בהירים
גם כמה קמטים
קמטי רצון
שלא דוהים.
חשתי כאן יציבות מול הסערה
בין מה שמבטאת חסידות לבין מה שמבטא זרם המתנגדים, כמטאפורה
לכל מה שָׁכַח בו
או שֶׁכֹח בו?
קמטים רב-משמעיים: קפלי הים, כמו גם קמטי הבעה...
קמטים בדרך החיים...
וזה על קצה המזלג...
כתיבה טובה ומעניינת
גמר חתימה טובה לך
[ליצירה]
חשתי כאן יציבות מול הסערה
בין מה שמבטאת חסידות לבין מה שמבטא זרם המתנגדים, כמטאפורה
לכל מה שָׁכַח בו
או שֶׁכֹח בו?
קמטים רב-משמעיים: קפלי הים, כמו גם קמטי הבעה...
קמטים בדרך החיים...
וזה על קצה המזלג...
כתיבה טובה ומעניינת
גמר חתימה טובה לך
[ליצירה]
מצוין. זה נקרא לי יפה כשחשבתי על אדם בוגר שכותב את זה על עצמו.
מין פכחון בוהק שמתבטא דרך שימוש בילדותיות של ה'כותב'
וכן להפוך את זה כמשל (והפעם קראתי את זה כאמירה של ילד שאומר את זה בתמימות) למצבים אחרים חסרי מודעות שאנחנו חושבים שאנחנו כבר יותר חכמים מאתמול ונעשה הכל נכון, ואנו לא מבינים ששוב טעינו.
[ליצירה]
זה יפה, למרות שבדרך כלל כאשר מנסים לקחת מטאפורה וללכת איתה לאורך כל הדרך אז מחליקים בסיבובים וזה לא יוצא כל כך.
כנראה שאנחנו דומים מדי למילים ולכן זה לא כך כך מסתדר...
[ליצירה]
אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך
[ליצירה]
(כמו שמישהו אמר כאן לא מזמן, מה קרה לכם? עייפים? , ב*י*ו*ים זה היה מקבל 15 תגובות..)
תודה רבה למגיבים, שמח שהדברים דברו אליכם.
מדובר בחוויה אישית ופחדתי שהכתיבה תקח את זה למקום שאינו מובן לאחרים.
אבל הנה יש
תגובות