איך נשלכתי מוטלת
כנשוכת נבואה
אחר יצירה
שיש עימה חרון
אף
פעם כעת הזו
נמתחה נפשי
כבמיטת סדום
***
ורוחי שלי
כולה
עמודי הכוסף
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בוצר טוב! השיר אמנם נכתב כאשר גלשתי בצורה לפני הקפה של הבוקר, ותהיתי בלבי למה על 80 אחוז מהשירים של היוצרים פה, שוררת אוירת לאות ועצבות. (אולי בגלל שהמוזות נוחתות במלואן דווקא מתוך תחושת הצער. או שמא להפך- דווקא המרחבים של האמן גורמים לו ליפול לתחושת קטנות וחוסר אונים?) העיקר שמוסר ההשכל ברור... :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הצלחת להעביר את התחושה.... אהבתי את "ניקבת דמעותיי". [ליצירה]
- [ליצירה] חזק! ממש מבטא היטב את כנסת ישראל, סיפור חדש-ישן. נורא, נורא אהבתי... עוצמתי וכן... ממש כל הכבוד שלקחת את הנושא הזה שהוא במובן מסוים שורש תפקידנו ומהותנו בדור וגוללת אותו למסכת אחת, בשפה שמדברת לכל לב יהודי... יישר כח גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, וכואב, ורגיש, ומורגש, ומפתיע ובמובן מסוים אפילו קצת מעשיר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק: משום מה כשקרתי את השיר חשבתי על אירלנד, ורק בקריאה השניה שמי לב שאלה אכן רשמים מאירלנד. אוירה מועברת ממש טוב, בפשטות אמיתית. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה ליוצר- כשאתה כותב 'התקווה'- אתה מתכון כסמל למדינת ישראל, או תקווה באופן כללי? כי אם כונתך לתקוה באופן כללי, אז חוששתני שאינך אלא טועה... אחרי כל כך הרבה זמן להרים ידיים? לא חבל, שניה לפני קו הסיום?...עד כאן לענין התוכן. לענין הסגנון, מאד מאד אהבתי את השימוש במונחים של חירום וצבא. אצלי באופן אישי זה יצר תחושה של 'ישראליות' שממש הוסיפה. בקיצור- ממש אמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב וחשוב ולוואי והמדינה תתן לו ולאחינו יהונתן פולארד את היחס הראוי להם. כתוב ממש יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] איך אומרים? ציורי... כן... ציורי... השאיר לי טעם מתוק בלב של רגעי יומיום חד פעמיים... [ליצירה]
- [ליצירה] נקודה דוקא ה'חיבוק הגברי', נראה לי שזה בא להראות שהחיבוק הוא לא 'רומנטי', אלא בא ממקום של חיפוש משען כלשהו. להיפך מ'חיבוק נשי', חיבוק גברי הוא יותר של 'אחוות לוחמים', ולא מיני. (תרבות המערב ניצחה אותנו. המתירנות גורמת לנו לראות בכל דבר, את הדברים האסורים, וחבל...) *תקראו לי תמימה, כך אני רואה את הדברים, ומה שהתרחש אז בלב המחבר, רק הוא יודע. בכל אופן- נכון לעכשיו אני סומכת. ** ולכל החב'רה שכתבו פה על חופש יצירה- אתם מומזנים לקרוא ולכתוב את הגיגיכם ב'במה חדשה' (ומשוחררת, ופרוצה, והרסנית). אנחנו (מבקרי אתר בעל גוון דתי) לא דוגלים ביצירה חופשית, אלא ביצירה חירותית, ויחי ההבדל הגס. [ליצירה]
- [ליצירה] מבחינה ספרותית זה מלא הומור וחד. אבל מאד, מאד, לא אהבתי את הדרך שבה מוצגים כאן החוזרים בתשובה. אני מניחה אין כונתך שכל החוזרים בתשובה הם כאלה, ואפילו לא רק ה'שסנקים' שבהם, אולם הכותרת עלולה להביא אנשים למחשבה שזה מכוון כלפיהם. או שמא זו כן כונתך? לא יודעת. , אשמח לקבל תשובה. [ליצירה]
תגובות