איך נשלכתי מוטלת
כנשוכת נבואה
אחר יצירה
שיש עימה חרון
אף
פעם כעת הזו
נמתחה נפשי
כבמיטת סדום
***
ורוחי שלי
כולה
עמודי הכוסף
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לך נתת צורה למחשבות מול רבש"ע, שאנחנו המון פעמים מסתבכים בהם, ומתבלבלים, ורוצים, ונסוגים... נגע בי. מאד נגע. [אגב, יש משהו באינטימיות הזו של הרווקים מול רבש"ע, שהצלחת להעביר כל כך טוב. איך הבדידות פותחת צוהר אחר של כיסופים וקשר עם הקב"ה. שאני די בספק אם זה חוזר באותן העוצמות גם לאחר שנכנסים למסלול הקמת משפחה) ושוב- תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון, אם כי נראה לי שזה לא מספיק "מתייפייף" כדי להיות שיר. נוטה יותר לכיון ה'מונולוג'. מזכיר לי שתמיד כשיש קשיים , אפילו קטנים, יש ענין להזכיר לעצמנו שתכל'ס- בשביל זה אנחנו כאן... מה קוראים אותו "אדם לעמל יולד", 'סיסמתי' ככל שישמע, ההתמודדות מול הקושי- היא, היא המטרה. (שמעתי מהרב טל , ואהבתי מאד) אז איך היינו אומרות באולפנה? "שנזכה"? שנזכה... נ.ב. אהבתי את ההקבלה של -אור גדול, חיוך קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] זה סגנון החשיבה שלי בלבד או שכולם פה בקריאה ראשונית הבינו את זה "צולל ועיני מאדימות" כסוג של טריפ עם פלאשבקים מהעבר???... אם כי בתור שיר געגוע זה יותר עדין אבל ה'צולל' הזה מתקשר אצלי לקטעים פסיכודליים. נו, שוין... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, וכואב, ורגיש, ומורגש, ומפתיע ובמובן מסוים אפילו קצת מעשיר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ים, נראה לי שאין הכונה למישהו שין לה את הקול, אלא למישהו שבתוכו יהיה שיקוף של הקול הבלתי- נשמע שלה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך אותנטי, מעביר את הכאב בפשטות זורמת ומחממת את הלב. בשורוטובות! [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם כך, אמנם כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שקריאת השיר הינה חוויה מטלטלת... לקחתי לתשומת לבי. בלי נדר אשתדל... [ליצירה]
- [ליצירה] רילקס, חבר'ה, רילקס.... זה ילד בכיתה ד. שובל! שים משהו משלך, אנחנו נשמח לא פחות... [ליצירה]
- [ליצירה] חזק צמרר אותי ה"כצבע עיניך". ו"תבשרו בחוצות אשקלון" התאים באורח מפליא גם הוא. [ליצירה]
תגובות