בס"ד
"שום צבא אינו יכול לעמוד בפני אידאה שהגיע זמנה" - ויקטור הוגו (סופר)
'שום אידאה אינה יכולה לעמוד בפני צבא שעבר זמנו' - טובי (סיים לספור)
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "אם זכה צבא לו ואם לאו צבא עליו"? [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי מה רצית אבל קרעעעעעת אותי מצחוק עם 'סיים לספור'... [ליצירה]
- [ליצירה] מה, זהו? הלכה תקופת השירות? [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול וטל הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה). וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] . הו, מזל טוב! ברוך שובך לחיי העצמאות מלאי ההתלבטויות והסיבוכים והמערבולות של אתה בתוך עצמך. שנרים כוסית? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] שנון (: [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השנינות! [ליצירה]
- [ליצירה] משפט חזק וקולע אבל הענין עם הספירה היה מצחיק מאד... זה אפילו קצת גנב את ההצגה לשאר המשפט... [ליצירה]
- [ליצירה] היא כנראה באמת היתה טיפוס עדין.. כי רוב הבחורות היו נוקטות בשיטה שעשו לעוף ים סלולרי והיו זורקות אותו על איזו מלצרית.. :-) רעיון חמוד מאד :) - כיף לדמיין איך זה הולך... השורה האחרונה? ובכן.. שיהיה... [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני התחברתי ל"חמש עשרה וארבע שנים" (למרות שאצלי זה יותר חמש עשרה ושלוש עשרה שנים...). לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף, וכך היה מונה - אחת, אחת ואחת... [ליצירה]
- [ליצירה] אז למה אבן כל כך כבדה? האבן היתה כבדה אפילו למספר הרועים ששהו לידה - אם זה רק ככיסוי שאנשים לא יפלו - היה מספיק משהו קליל יותר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... טוב, תודה :-) וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו... בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר? ""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"." תודה מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר פואנטות שכאלה שצריך בשבילן שילוב של להיות בזמן המתאים עם הכישרון המתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב פלוס :-) כמובן, גם אני חושב שצריך לשנות 'ארוך' ל"נשק ארוך" וכו'.. (זה גם יסביר וגם יוריד את הגרשיים המציקים האלה מכל המקומות...) אגב, מי מתנדב לעשות קטע צבאי על חנוכה? :-) (זה מה שחשבתי בהתחלה שאני עומד לקרוא, משום מה..) הצעה לרעיון אפשרי : ראינו את ה'כבד' מתקרב אלינו, שלושת חיילי האוייב שעל גבי ה'כבד' נראו מאושרים מעוצמת הנשק שלהם ועמדו לתת פקודה דמוי 'דרוס את החי"ר שעל היעד', אלא שאז פרץ סרן אלעזר חשמונא והסתער לבדו על הכבד.... [ליצירה]
- [ליצירה] כפי שרעות אמרה הרעיון מעולה הביצוע? חביב, חושב שיש כאן יותר פוטנציאל ממה שנוצל... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאד!! שיר זורם מאד וסימן השאלה בסוף בא במקום. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב בהחלט וכפי שאני מכיר את לונסלוט, הוא שכנע את ארתור לקחת את גוויניבר (אגב, שם המחשב שלי, אבל מסדרת ספרים אחרת לגמרי, לומשנה..) כך שהיא דאגה שארתור יקנה ב-ד-י-ו-ק את השולחן שהיא רצתה.. מעתה אמור : "המלך ארתור ואבירי השולחן האובלי" (מסתדר מצויין עם הגבירה מאבלון..) [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, זה לא אני - זו האבן הסיבה שיש אבן כזו גדולה על פי הבאר (ולא סתם כיסוי) היא כדי שאנשים לא יבואו לגנוב מים מהבאר (כך אפילו הגננת נומי אמרה) - כך שכנראה לא היתה שם כמות אינסופית של מים. [ליצירה]
תגובות