קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
זה ממש מקסים! שיר געגוע אמיתי שופע דימויים של אוהב שדמות האהובה שהלכה ממנו לא נמחית מזכרונו והוא יעשה הכל לאל ידו :
לוּ נִתַּן בְּיָדִי, לְכוֹפֵף שְׁעוֹנוֹ שֶׁל הַזְּמַן בִּפְרִיטָה עַל אוֹנוֹ שֶׁל מֵיתָר
וְחִזּוּר לֵיל כְּלוּלוֹת, לִהְיוֹת לְצִדֵּךְ אֶצְעָדָה עַד עוֹלָם"
זאת להבדיל מאהבה אחרת לא טובה שבה הלא אוהב מוכן להחזיר את הגלגל אחורה על מנת לזרוק את "אהובתו"
כה מקסים, כה ענוג, כה נוגע
[ליצירה]
---
מחורבן לתקומה
מאבל ליום טוב
מה שנאמר:
"הפכת מספדי למחול לי"
הבעה יפה ומלאת פאתוס, אם כי (לעניות דעתי האישית) אי סדירותם של הבתים קצת לא מסתדרת לי
[ליצירה]
---
מידת האמונה באדם וההתקרבות ההדדית.
אך החשש הכבד מאכזריות הבאה בצורת ציפרני חתול.
החתול משמש כאן בגורם אמביוולנטי:
מחד הפרוותיות הנעימה שבו,המלטפת.
מאידך ציפורניו האכזריות
יפה כתבת
תגובות