שוב...
ייאוש מתחלף בייאוש,
עצבות משתנה ליגון,
וכך יום מחליף יום,
שעה שעה
טועמת אותך.
חשה את שפתיך
על דמעותיי
לא רוצה לאבד אותך,
ולא רוצה לכבול
ולא רוצה לכאוב יותר
מספיק לי הייאוש הזה.
[ליצירה]
****
אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר....
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
[ליצירה]
גדול!
וואו.....
מאיפה לעזעזל הוצאת את זה?
מדהים!!!!!!!!!!
התרגשתי,
הבתלבלתי,
התלהבתי,
הזדהתי....
זה כל כך נוגע,
לא יודעת , אני עדין מחפשת את המילים לתאר את הרגשות שעלו בי תוך כדי קריאת השיר.
אמיתי כל כך.
בקיצור : חבל"ז
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.
תגובות