ניסית להסביר את ההבדל בין נאלם לנעלם
ואני אומרת ש
מה זה כבר משנה
אם בין כך ובין כך אתה לא כאן
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אח אח אח , כל כך אמביוולנטי, עד שאין מילים, להתענג על העובדה שקיים כזה יצור, או לרחם על עצמי עד אימה שעדיין לא מצאתי לי כזה?.... : ) אין גבול לפלא שלך אני מניחה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה!!!! אתה פשוט גאון! [ליצירה]
- [ליצירה] בכל פעם שאני קוראת את כתיבתך משהו מציף אותי מבפנים, כל כך הרבה רגש, כל כך הרבה מאחורי כל מילה, ואתה מצליח להעביר את הכל בצורה כל כך מופלאה! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. וסליחה. קצת לא נוח לי עם זה ששמתי את זה, אני צריכה לשקול את זה שוב... [ליצירה]
- [ליצירה] תרשי לי זהירות שביר לחרוג ממנהגי (שלרוב מקבל את תגובותיך בשתיקת הבנה והסכמה קלה) הפעם אני בוחרת בלהגיב, אולי אפילו לחלוק. (בנחרצות..) "כשהלב פועם לו מסתובב, מתגלגל, רוכב תחת אצבעותיי" את באמת לא מכירה את ההרגשה הזו, בה מרוב ציפיה, כמיהה, השתוקקות, עומס רגש, הלב כמו מקבל חיים משל עצמו, משתלט בברוטליות על כל ישותך, עושה בך כרצונו ללא כל יכולת שליטה ולו הבסיסית ביותר?.... "יורה את שאריות ביטחוני העצמי ומפספס" גם את זה קשה לי להאמין שלא חווית אף פעם, זה משהו בסגנון "הצ'אנס האחרון", כמו תגובת נרדף שהגיע למלכוד ולדרך ללא מוצא, זה לנסות ללכת על כל הקופה כמו מתאבד שיעי, ולא משנה מה תהיינה התוצאות, יריות אחרונות של נסיונות בשם איזשהו כח עלום קיים/לא קיים עמוק בפנים... ועכשיו למה שצרם לי ביותר- "אתה מוכר" מוכר? אני חושבת שיש כאן מצד שי חשיפת רגשות בצורה כל כך חזקה ואפילו די יוצאת דופן ונדירה, "מוכר" זה נשמע לי יותר ניסיון שכנוע למשהו שה"משכנע" לא בדיוק מאמין בו בעצמו או מבין אותו לעומק. כאן אין כאן ולו צל של "מכירה" בעיני. יש כאן שיתוף די מקסים, וכן, הוא מצליח לעבור ורק בגלל שהוא כל כך אמיתי. והכי הכי חשוב (ושי, תפנים!) בשום פנים ואופן, אבל בשום פנים ואופן, (מספק נחרץ מצדי?) שלא תעז "לקפוץ" שפה. זה מה שעושה את סגנון הכתיבה הנוכחי כל כך מיוחד, הפשטות שבו, המילים הכל כך אנושיות, הלא מתיימרות, המקום האמיתי הזה שיודע להפוך גם מילים פשוטות לצרור יקר, השילוב בין אמת לרגש שלעולם לא יכול להוליד מילה זולה. היכולת שלי כקורא להתחבר לדברים בלי לפצח קודם את הצופן הגנטי... פשטות מבורכת. אני מאוד אוהבת אותו. גם את יתר האחרונים שלך שי. תם טקס מגילת העצמאות. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, שי, עד מתי? אני אוהבת את האחרונים שלך. למרות שהם נושכים קצת בפְנים. אולי בגלל שכך...... זה הסתו עם הענן ועם הר(גש)וח המ(עיף אותנו בטלטלות לכל הרוחות)לטף... [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ' כואב הנונסנס שלך אוהבת את סוג הכתיבה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] הפלאת לתאר, ראיתי את הכל מתהווה לי בראש מתיאוריך. מחכה לעוד ! [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי לי, איזה כבוד, להגיב ראשונה, אבל אז בקריאה שניה כאבה לי הבטן. כל כך מעט מילים ועם זאת עוצמה מטורפת! אז חברים, הנה אני חוזרת בי, לפעמים מילים יכולות לומר כל כך הרבה! אפילו לעשות פרפר בבטן... [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לי להחליט מה אני אוהבת יותר, את פרי יצירתך או את התגובות שאחרי, אני מניחה שכל אחד בפני עצמו ובדרכו אהוב עלי מאוד. ואתה יודע מה? אם הייתי אני בחלומי מגיעה לדרך פרויד, בודאות זה היה מסתיים רע מכך. אך בחרתי לי דרכים חלופיות ומאז, הנפילה משיא לשפל, כמוה כדאיה קסומה, ובתופעת הפוסט התרסקות, אני נלחמת בנשק האהבה. [ליצירה]
תגובות