לולא הרוח
היה הגשם כה סתמי -
כבד
מגושם
יורד
נמשך למטה
בלי כיוון
בלי אווירה
בלי ריקוד מוטרף שמכאיב לעתים, מטיח הכל
אך לי כמו אוויר לנשימה.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... יפה מאוד... דיבר אליי. משיב הרוח ומוריד הגשם (: <ואת יודעת מה הדרוש החסידי על זה...> [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הגשם הוא חומר והרוח צ ו ר ה לו :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... אהבתי את הדימוי לגשם כגוף בלי נשמה... או [כאיש בלי אישה] השלמת כל דבר כאור בלי חושך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד!! אהבתי את הדימוי, הוא מצויין! עוזר מאוד להמחיש את ההרגשה... ונוגע בה... מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מאמינההההההה :( זה כ"כ מדוייק. פשוט תיאור מדהים. --- מדליקה נר לזכרו, וגם לזכר המוטורולה טיימפורט שלי, ז"ל. סיפורו מפורט בפורום דיבורי עלמא, בשרשור "תפילה לשלום", או משו בסגנון. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר אמרתי לך שאתה כותב טוב, ב"ה אז לא נותר לי אלא לאחל לך שתפרסם פה בתדירות גבוהה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, אתה בכלל חקיין. במקור נכתב סיפור כזה באיזה מפגש אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מממ. יש יופי מיוחד לקטע הזה. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ כמה מסקנות משילובי התגובות: אסתטיקה זה אור ובלי אור אין חיים ו"לפי היהדות" יופי זה חיים, אז יופי זה אסתטיקה "לפי היהדות", מה שהופך את "היהדות" והיווניות לדומות ביותר, ומיטב יכולתו של המילון מאוד יכולתית יען כי הוא היטיב לתאר, ולכן קוראים ליופי בכמה שמות, ואסתטיקה זה אור ואור זה יופי אז עדי רוצה לראות את האור אבל היא באמצע לצוף על ים המוות והגיהנום ונראה לי שחשוך שם. ואודיה תמיד מצטרפת לאנשים בתגובותיה. ומישי פה מבלבלת את המח לכולם, ואף לה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח, איזה כשרון עילאי. בטח קיבלת את זה ממני :) [ליצירה]
- [ליצירה] אה! וכדי שיהיה לכם קל יותר להכנס לקישור הנ"ל, הנה [ליצירה]
- [ליצירה] אופס! הודעתי לי נפלטה לפני סיום הכנתה ואף לפני התחלתה אבוי, האצבע נשמטה! נלחץ לי אנטר, המקש בלי שום בושה, ללא חשש.. וכך הבעיה פתורה והתשובה היא כה ברורה: את כפילותה של רו נזנח ואת הודעתי אשלח. תשעים ותשעה היא תהא ומיד יגיב אורו, ולא ישתהה. ולשאלתה הקטנה של הרו: איכול הוא שריפה, בעירה. כך כתוב במילון. כך אמרו באבן שושן הגדול, הנורא! [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, המסקנה המתבקשת: האשה היא קטנה ואיטית, הגבר הוא גדול ומהיר. ושניהם מסתובבים סביב עצמם ולא מגיעים רחוק. חוזרים לאותו מקום. מדי פעם הם נפגשים בסיבוב. למשל, בשעה שש שלושים ושלוש בערך. ואם הגבר לא ימהר בעבודתו, לאשה במטבח לא יהיה כסף להכין מטעמים ולצאת לסיבוב חנויות בגדים. כלומר, לא יהיה לה כסף לבגד לאכול ולחם ללבוש. יאי, יחי השוביניזם! ומיהו המחוג של השניות? הילד התזזיתי? P-: (סמיילי זה התווסף למען הסר ספק בנוגע לרצינות ההודעה) [ליצירה]
- [ליצירה] שלום! ברוכה הבאה רבקה! איזה יופי שאת פה, ואיזה יופי של שיר. יהי רצון שתפרי ותנבעי ותביעי את נביעותיך ב*צורה* כלשהי, כדי שגם אנחנו נהנה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. :( [ליצירה]
תגובות