ריח האדמה הדשנה, הרעננה, והשלווה האינסופית הכחולה של השמים משגעים אותי. משהו מתערבל בתוכי. סוער, משתוקק, כמהַ. רוצָה לחזור לעצמי. מנסה להתכרבל בחיקם של אמא אדמה ואבא שבשמים, אך לשווא.
יודעת שיש רק דרך אחת להיות בשניהם.
כואב.
איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח.
"רק דרך אחד להיות בשניהם..."
למרות שישנה דרך אחרת...
לחיות באדמה... במדינה...
ובשמיים... בתפילה...
א"י תו"י וע"י...
הא....
אידיאלים.....
יפה.
על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent
This world was never meant for one as
beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה!
[ליצירה]
אאוץ'.
כואב.
איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח.
"רק דרך אחד להיות בשניהם..."
למרות שישנה דרך אחרת...
לחיות באדמה... במדינה...
ובשמיים... בתפילה...
א"י תו"י וע"י...
הא....
אידיאלים.....
יפה.
[ליצירה]
בס"ד
על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent
This world was never meant for one as
beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה!
[ליצירה]
[ליצירה]
מוכשרנית אחת!
(אני כמובן, עדיין הכי אוהבת את האנטי לופה:)
[ליצירה]
מדהים.
ב"ה
היתי מגיבה על כל אחת ואחת מהיצירות שלך שכרגע גמרתי לצלול בהן, אבל אין לי משהו מיוחד להגיד, חוץ מלהביע תדהמה ועונג צרוף מהכשרון שלך. אני לא רוצה להפיג את הקסם של היצירה הזאת, שלמרות הסוף הנורא נשארת יצירה מדהימה, ולכן רק אביע את הזדהותי עם אוריה.
[ליצירה]
אחלה של סיפור. שנון ומצחיק ונהדר. רק את אכילס והצב לא הבנתי. והתיאורים שלך היו מאד יפים ומתאימים לדמויות, רק לא הבנתי למה הפכת את גלואה לטיפוס משועמם. פשוט כי לא היה לך משו נחמד להלביש עליו? או שיש סיבה עמוקה?
לסיכום,
"אנחנו המתמטיקאים, כולנו קצת משוגעים"
[ליצירה]
שקופית,
ב"ה
אני חושבת שהכוונה היא שכשאנחנו ממלאים את ה' בחלומות ותקוות ודברים כאלה זה קצת מסתיר לנו את האהבה, אנחנו עסוקים יותר בעצמנו, בלבקש ולרצות דברים. ואפילו ש"לעולם" לא יגמרו המשאלות והחלומות - יש משהו גם אחרי ה"לעולם", כשיגמר המושג הזה של עולם. כשהכל יושלם וכל השאלות יפתרו.
[ליצירה]
ואולי
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
תגובות