[ליצירה]
למה השבעתי אתכם?
ב"ה
לי זה דווקא הזכיר את השעיר לעזאזל. אבל לפני שראיתי את החלק התחתון של התמונה!!
וגם מבחינה טכנית החלק התחתון של התמונה עשוי הרבה יותר טוב: יותר עומק, יותר זרימה, והשתקפת - ממש בטוב טעם. אבל בחלק העליון, קודם כל יש קווי מתאר חזקים מאוד - מה שקצת מוריד לדעתי, ושנית - המפלים ישרים כמו סרגל, ולא גועשים ועפים במרווח קטן מהצוק, כמו שהם במציאות. וגם החלקים שמהםיוצאיםהמפלים - לא ממש ברור מה הולך שם: ניסחה את זה יפה שקופית, מאיפה בדיוק יוצאים המיל במפל? אני חושבת שזה בעיקר הקווי מתאר, וגם קצת הצללה, שהרדידו את עומק התמונה (לא עומק רוחני! רק פיזי!) בחלקה העליון.
אבל למרות כל ההערות השוליות שלי (והן באמת שוליות מבחינתי, אפילו שהן תופסות כמה שורות) - זה פשוט ציור מקסים. ומחינת ההרגשות שזה עושה והתכנים שאפשר להכניס לזה, אין לי מה להגיד, אז אני לא אומרת.
[ליצירה]
ממממ... טעים.
ב"ה
פשוט תענוג לעיניים. גם יפה וממושקל ומחורז היטב, וגם לא גורע כלום מהתוכן. וגם סתם כזה שנעים לקרוא. אהבתי במיוחד את הבית הראשון והאחרון, אם כי האמצא הוסיף אווירה.
[ליצירה]
כמו שכבר אמרתי:
חזק, עמוק, מטורף ושרוט. לאו דווקא בסדר הזה. ויש לי השגות על עניין האפילפסיה כאמור, ואף על עניין המעברים מגוף שלישי לראשון וראשון לשלישי.
אם כי זה לא עד כדי כך נורא.
[ליצירה]
אינלי מושג למה אני מגיבה רק עכשיו,
הרי קראתי את השיר הזה כבר אלפי פעמים,
אבל לפתע שמתי לב לדבר מה בתגובתה של תאיררץ: לא, המשפט "בין חיים למוות" אינו מיותר - הוא ב-ד-י-ו-ק הניסוי של ארווין שרדינגר, שהשתתף בו חתלתול בתוך קופסא, שנמצא במצב של חיים ומוות יחדיו, עד שמישהו פותח את הקופסא (ואור תודעה מסנוור קורע את הארג...)
[ליצירה]
הרי לך מחמאה:
ב"ה
זה אחלה ספר לילדים, לפי השירים מתוכו שפרסמת פה. (וגם השם שנונהדר). אם היו לי ילדים הייתי אפילו שואלת איפה משיגים אותו. אבל אני עוד ילדה.
[ליצירה]
וואוו, גאוני!
איך עוד לא שמו לב ליצירה הזאת?
ממש ממש אהבתי את הרעיון. חזק, גאוני, מרענן.
מזכיר לי פעם שלוזוכרת מי לימד אותי שמלבד המצווה של לנוח בשבת, יש את המצווה של לעשות מלאכה ששה ימים.. משום מה אנחנו נוטים להדגיש את היוצא מן הכלל ולא רואים שגם שאר הדברים מצווים עלינו..
[ליצירה]
הראל חומד,
ב"ה
אם תקרא את דברי לעומק, אולי תבין. אם בכ"ז תתקע באמצע, הרי הסבר מפורט:
"אסוציאציה חופשית - " זה אומר שמה שבא אחרי המקף, הוא האסוציאציה החופשית שלי לשיר הנוכחי.
"ספקות מאת חתלתולי" - האסוציאציה החופשית שלי היא יצירה בשם ספקות, מאת חתלתולי. אולי יש עוד ספקותים שאני לא מכירה, אבל אני מדברת על ספקות מאת חתלתולי.
ולסיכום: כשקראתי את השיר הנוכחי, שחובר ע"י אורי יקירנו, זה הזכיר לי במידת מה את היצירה "ספקות" מאת היוצר "החתלתול של שרדינגר".
מובן עד כאן?
[ליצירה]
תגובות