עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
איזה שיר|!!
דגל לחצי התורן
צפירה קוטעת את אמצע היום
הכל כאן נפסק באמצע הדרך,השגרה נשברת.זוהי עצרת בה הכל נעצר על מנת לזכור.
וכאן מגיע תורה של הארץ:
הארץ בוכיה, מוציאה דמעותיה ושולחת את המסר לשמיים בבקשה לעתיד, ומן השמיים תישלח יונה לבנה למען העתיד.
תגובות