לו נוכל להזרע שוב מחדש
להיטמן, להיספג בתוך האדמה נאחזים
מתקפלים עובריים, ראשנו בין ברכינו כמתפללים
לו נוכל כך לאגור כוחות, להיטען
לאסוף את עצמנו
לקראת טיפות ראשונות של גשם מבשרות
פריחה מחודשת.
[ליצירה]
אהבתי !
את שברי הספינות שמתחת,
את "הדגים שומרים למענו על זכות השתיקה",
"בקצף שיצא עליו",
ובכלל - את הרעיון..
התחבר לי משום מה לדליה רביקוביץ' ("גם סלעים נשברים, אני אומרת לך").
[ליצירה]
שיר חזק
והדיון בעקבותיו חזק לא פחות. מעסיק אותי הרבה בזמן האחרון, והמסקנה היא שימים פשוטים הם באמת הדבר הכי טוב ומבורך בעולם הזה! הקצוות הם טובים לפעם בחיים, לאירועים חד פעמיים מדהימים. אבל הברכה של היומיום היא הכל. היא הדבר האמיתי.
כמו שאהבה עוצמתית בגבהים היא דבר מדהים, אבל אירוסין הם חודשיים, ונישואין זה כל החיים...
מזדהה עם השיר של יוסי גמזו שנכתב בהערה לפני.
"מה יותר גדול - טבע או נס? החכמה היא לראות בטבע - נס."
[ליצירה]
*
אותי זה לא הצחיק. אולי כי אני מכירה מקרוב סיפור כזה, של זוג שהתחתן ושבועיים (!) אחרי החתונה גילו אצלו סרטן. תוך שנה (שנה של בדיקות וטיפולים וסיוט) הסיפור נגמר. הוא מת והיא היום אלמנה צעירה.
אז ניסית להיות שנון, אבל לי זה עשה צמרמורת.
בכל זאת מילה טובה - אתה שנון וטוב באופן כללי. גם אם במקרה הזה הנושא בעייתי לדעתי...
[ליצירה]
.
זהו, הפכתי למעריצה קבועה. ואחרי שקלטתי את הקשר המשפחתי, אז זו פשוט הערצה משפחתית נמשכת. שתהיו בריאים.
מדפיסה את כל השירים שלך ומתחילה לצטט בלב.
תגובות