כתבתי את זה דווקא בתור הורה...
ל-4 ילדים...
וכולם עדיין בגיל הינקות + -
בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה.
היוחאי אתה?
יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"?
אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים.
נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת.
[אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא]
אני מקווה שאתה זוכר אותי.
יאיר
פעם בפורום דתיים בתפוז
ושוב וואו.
[ליצירה]
כתבתי את זה דווקא
כתבתי את זה דווקא בתור הורה...
ל-4 ילדים...
וכולם עדיין בגיל הינקות + -
בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה.
[ליצירה]
מצאתיך!
היוחאי אתה?
יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"?
אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים.
נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת.
[אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא]
אני מקווה שאתה זוכר אותי.
יאיר
פעם בפורום דתיים בתפוז
ושוב וואו.
[ליצירה]
גדול - הבנתך עמוקה מני ים
רק להוסיף בהמשך לדבריך המחכימים, כי אם אצל אלתרמן מנוחתו עדן, השעון גמגם, יודע-ולא יודע היכן הוא ומהו כיוונו בחיים, הרי שאצל ידידנו הירושלמי (מזרח ירושלים?) השעון ה-ו-ל-ם!!! הכיוון ברור והדרך נטויה!!
אביב - יישר כוח על פרשנות נהדרת!
[ליצירה]
הוא מבוסס
על מקרים ידועים שקרו בתקופת השואה. כתבתי אותו די בהשראת המקרה בו אב שאל את רבו אם ביכולתו לפדות את בנו מלקיחה להשמדה, רק שבמקומו ייכנס נער אחר - האם מותר על פי דין תורה לעשות זאת.
הרב שהצטמרר לשמע השאלה לא ידע את נפשו וניסה להתחמק מתשובה. כי מה כבר יוכל לענות לאב.
אולם האב שהבין אמר: אם הרב אינו מתיר לי - סימן שזה אסור, ועל כן אני נותן בנפש חפיצה את בני למיתה על קידוש ד'.
תגובות