ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] כמה נעים לקחת מושג פילוסופי "הכל זורם" (מי טבע זאת [שלא לומר: "בו"], זנון, תאלס?) ולצקת בו רגשות, רגשות של אהבה. אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי פרנוסה... נו רב זונדל, הצלחת להטמין קצת דולארים מתחת לשטיח?... חיוך נסוך לו על-פני... נו שוין! גמח"ת (לא...זה לא "גמ"ח תמרוקים" או משהו כזה...) ממני, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אני חוזר ואומר: זו לא שירה! בבקשה מכם, אנשים נחמדים וחביבים, הפסיקו לקרוא "שירה" לכל מה שכתוב בחרוזים! אתם הופכים את המילה "שירה" למילה זולה, חסרת-ערך ומשקל. קיראו לזאת "שיר-בדיחה", או "מקאמה", רק לא "שירה", רק לא "שירה". בתקווה להיענות-תפילותיי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, חמוד! חמוד, אבל גם נכון ועצוב... במפגש האחרון בחנוכה, הצעתי למקים האתר ועורכו הנכבד ('מנחמינו' בפי הפאנל), שתהיה מעין 'תורנות תגובות', היינו- שכל שבוע יטילו על מישהו אחר מהכותבים הקבועים- להגיב על כל יצירות השבוע, או לפחות- על היצירות שלא זכו לתגובה כלל. הוא ענה לי, שזה צריך להיות ספונטאני, וכו' וכו'... כן. זה חבל מאוד. כיוון שיש פה הרבה כותבים מוכשרים, שלא זוכים לתשומת הלב הראויה. האם רוצים אנחנו 'לסלקם' מאתר זה בבושת-פנים??? חבל, באמת חבל. וכבר אמר הלל הזקן: מאי דשאני עליך-לחברך לא תעביד! (מה ששנוא עליך-על תעשה לחברך). לאביבוש- יישר-כוחך על ה'תוכחה ברוח טובה' הזו, ונקווה שתפעל פעולתה! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאודיה (פיצקית) "אינו תלוי בדבר", זו פראפראזה על מה שכתוב בפרקי אבות (הוי, כמה שאני מצטט פה את פרקי-אבות...) על אהבה התלויה בדבר ואהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה שאיננה אינטרסנטית). ודי לחכימא... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. בתקווה שלא נבוא לידי נסיונות נוספים, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... יעני, אתה הנחש, כן? מ"מ, איזה ארוס/ארס נפלא, יא ערס שכמוך! (אהה, פשוט... 'ללקק את האצבעות'!!!) [ליצירה]
- [ליצירה] זה גם נכון אבל- זה לא רק זה. קודם-כל צריך שיהיו רגשות; רגשות של צדק. יש לצערינו אנשים שיש להם מחסור ברגשות כאלה. רק אח"כ- כשיש לך מטען סביר של רגשות-צדק וערכים, רק אז- מתחיל המשחק האמיתי. רק אז- שואל אתה את עצמך: מה עדיף? מה יותר מוסרי ומה ערכי יותר ודוחה את השאר. נו אתה רואה? ע"י משפט אחד גרמת לי לכתוב את כל זה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, איזה יופי! כמה טוב לקרוא 'שיר-קלילון' כזה על הבוקר! (נו, אחרי 'מופע מוזריות בחמת-גדר', שיר קליל כזה מראה שיש לך גם פן אחר, הפן שאני אוהב...). (רגע, כתבת "מבוסס על מקרה אמיתי כמעט". אני מקווה שהמקרה ההוא הסתיים בכי-טוב, ללא כ-ל נזק...) [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שקראתי את הסברך המפורט, וחזרתי וקראתי את הבית האחרון- הבנתי את כוונתך. אבל גם אם אין מבינים את המסר שניסית להעביר- השיר עדיין מ-ה-מ-ם! שלא לדבר על כל הרימוזים משיריה של רחל: "סתור-שיער כתינוק" וכו'. אהבתי מאוד מאוד מאוד, החזן. [ליצירה]
תגובות