ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
אלו הפנים של...
היגעים באיסוף הגבבות... נו באמת, רן! מה קורה לך? איך אפשר ש-ל-א להבין את שירתו של החבר ירושלמי??? (אגב, מה חדש, מה העניינים? כבר מזמן לא שומעים ממך...)
[ליצירה]
כן...
באמת מוסר בלי מסכות את ריקנותו הרוחנית של האדם המערבי הממוצע... ועל-כן, חייב האדם לחפש משמעות לחייו (ע"ע ויקטור פרנקל). אם תשאל אותי- חושב אני שמצאתי משמעות לחיי בתורה ובמצוות (וגם בסולידאריות אין-קץ לעמנו). ואתה?
[ליצירה]
זה מזכיר ממש
את המערכון של בראבא, מכיר? הוא מציג איש זקן הפותח את העיתון ואומר בזעף: "היום- אתה פותח את העיתון, מה אתה קורא? זה רצח, זה גנב, זה שדד, פיצוץ פה פיצוץ שם. פעם...(בערגה), היית פותח את העתון, היית יכול לקרוא: זה רצח... זה גנב... זה שדד... פיצוץ פה...פיצוץ שם...אח! פעם היו ימים אחרים!"
[ליצירה]
את קצת סותרת את עצמך.
מחד- את מזדהה עם הקביעה: "הכל צפוי והרשות נתונה", ז"א מסכימה את ש"הכל צפוי". ומאידך- כותבת את שאינך מאמינה בא-ל, ז"א לפי זה- הכל ממש לא צפוי (כיוון שאין מי שיצפה). איך את מסבירה את זה? אבל זו שאלת-אגב. בעניין המכתב: המכתב נגמר עוד לפני שהתחיל! מה את רוצה להגיד במכתבונצ'יק הזה שעדיין לא ידענו? הצעתי לך: שבי על המכתב הזה עוד כמה שבועות טובים, ולאחר שתגיעי למסקנה שיש לך יצירה מוגמרת- רק א-ז תפרסמי אותה.?O.K
תגובות