ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וכואב. מזדהה עם כאבך בכל ליבי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד מאוד! שיר חביב ונחמד בהחלט! [ליצירה]
- [ליצירה] אני הייתי משאיר את המילה "פשטות" בגוף התמונה, אבל קורא ליצירה: "כמיהה"... [ליצירה]
- [ליצירה] האוורורה טבעה מזמן! זה ה-מ-ו-ח שלו שזקוק לאוורור... [ליצירה]
- [ליצירה] ישנם חפצים- שלא יסולאו בפז- בעיני בעליהם, למרות שערכם ה"אובייקטיבי"- נמוך מאוד. מעביר תחושה מוכרת, אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מציאות מחרידה, ו- נפוצה מדי במקומותינו... אבל אחי, בכל-מקרה, לא הייתי מסווג זאת תחת הכותרת "שירה". "קטע"- מתאים הרבה יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] היי גאיוס..! צריך לתת לו, לאדון ירושלמי- קצת קרדיט על השיר הזה! סופסוף אני מרגיש, שהוא בדרך הנכונה... על שיר זה ניתן להגיד, שהוא יותר טוב משיריו האחרונים, כיוון שהוא לא כל-כך חד-משמעי כמותם, ואפשר להחילו- לא רק על תקופתנו...הוא יותר אוניברסאלי ומעורפל מבחינת המסר שהוא נושא. יפה אדון ירושלמי, המשך כך! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה חזק! מצטרף לזה שמעליי, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני אתייחס דווקא לשיר הזה! אה, כשראיתי את התמונה הזאת, הביטוי הראשון שעלה לי לראש הוא: "אותיות פורחות באויר". יפה אחי, שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לתגובה ראשית, תודה על התגובה (כבר התחלתי להרגיש די-מיותם... כמעט כולם מקבלים פה תגובות ורק אני לא...). בעניין אליסה, זו כמובן לא אליסה בארץ הפלאות... בטהובן כתב קטע יפהפה שנקרא: fur ellise, לאליסה (אם תרצי, אפשר להפוך אותה לישראלית ממש: "לעליזה"...). אני בטוח, שכבר כאשר תשמעי את הצלילים הראשונים של היצירה תגידי: "אה, וודאי, איך אפשר שלא להכיר יצירה כזאת...). ההסטוריונים השונים חוקרי-בטהובן חושבים כי אותה אליסה היתה אהובתו הנסתרת (אולי הראשונה?). ובעניין נפוליאון- כפי שאת וודאי יודעת, את הסימפוני השלישית שלו הוא הקדיש לנפוליאון, לפני שזה- הפך את עצמו לקיסר, וגם הקונצ'רטו החמישי לפסנתר (זה המכונה: "הקיסר"), ההסטוריונים עדיין מתווכחים, האם זה "קומפז" (מלשון "קומפוזיציה"...) על נפוליאון או לא... יומנעים לך, הראל. [ליצירה]
תגובות