ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני אוהב אתכן! שיר פמיניסטי למהדרין. תבורכי ביתי, תבורכי. החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לאהוב בכל עוז ואפשר לשיר על אהבה, אפשר לכאוב, ואפשר לכתוב על הכאב, אפשר לחיות, ואפשר להתפלסף על מהות החיים, וזה ממש לא סותר! אלא שבשירה (לדעתי)- יש לעשות זאת בצורה מעודנת יותר, פחות חד-משמעית, מאשר במציאות. טוב, אבל זו רק דעתי... [ליצירה]
- [ליצירה] לא בדיוק מסכים... לא בדיוק מסכים, כיוון שאני יכול להעיד לך לגבי עצמי, שלפעמים מרגיש אני שחיי הם כמו פתיל בוער (בעיקר כאשר אני מתרגש, אוהב, בקיצור: אמוציונאלי), ולפעמים- כמו פתיל כבוי... אם חיינו היו כמו פתיל בוער כ-ל ה-ז-מ-ן, אה, זה היה פשוט מ-צ-ו-י-ן !!! [ליצירה]
- [ליצירה] עגילות נפלאה הנמשל של קיבוץ הגלויות ממש "מתעגל" ומתבהר לאורך היצירה. אבל, מאוד מעניין- למה דווקא עיגול? אולי כיוון שאנחנו, בתור עם- יותר מדי מעוגלים? יותר מדי וותרנים? מסתגלים יותר מדי מהר להשקפות זרות ולתרבויות שונות? מכל מקום- יצירה נפלאה. אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] אלו הפנים של... היגעים באיסוף הגבבות... נו באמת, רן! מה קורה לך? איך אפשר ש-ל-א להבין את שירתו של החבר ירושלמי??? (אגב, מה חדש, מה העניינים? כבר מזמן לא שומעים ממך...) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מזכיר ממש את המערכון של בראבא, מכיר? הוא מציג איש זקן הפותח את העיתון ואומר בזעף: "היום- אתה פותח את העיתון, מה אתה קורא? זה רצח, זה גנב, זה שדד, פיצוץ פה פיצוץ שם. פעם...(בערגה), היית פותח את העתון, היית יכול לקרוא: זה רצח... זה גנב... זה שדד... פיצוץ פה...פיצוץ שם...אח! פעם היו ימים אחרים!" [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים בהחלט לקביעה הזו. מנסיון... ובכל-זאת, ישנם דברים (מקודשים בעיניי) שתמיד אשאר אופטימיסט לגביהם, גם אם כל העולם יגיד לי שאני טועה. [ליצירה]
- [ליצירה] הוהו, תתפלא! ישנם חיילים שעקרו מהם דברים הרבה יותר משמעותיים; זכויות, למשל...(שלא לדבר על עקירת איברים וכו', טוב, למה להרוס את המצברוח?) כעת, ברובד היותר עמוק- ניסיתי למצוא משמעות נוספת, פנימית יותר, ולא כל-כך הצלחתי. מכל-מקום, שיר חביב! [ליצירה]
- [ליצירה] לא, בבקשה... אל תעשי לי את זה, למה הפסימיות הזו, למה? [ליצירה]
- [ליצירה] חזק שיר חזק וכואב. כואב עד-מאוד. [ליצירה]
תגובות