[ליצירה]
לא...
חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל.
[ליצירה]
כן, מי זה באמת-
"גיא מינץ"? הרי- לא ייתכן שזה אתה! אתה הוא הלא...
"רן * "!!! לא, לא... אל תהרוס לי את המיתוס הזה... בבקשה!!! (אגב, ירושלמי- שיר מאוד רגוע ובלתי-מתלהם... המשך-כך!)
[ליצירה]
לאה, את גדולה!
"לאה, לאה, לאה- אני דלוק עליה", האם זה נכתב עלייך?
הוי, זה ממש חימם לי את הלב. (למרות שגם אני מסכים שזה קצת בעייתי להכניס זאת בקטגוריית "שירה"). אהבתי, החזן.
[ליצירה]
מסכים בהחלט!
עם כל מילה של 'עופים'... ואוסיף: זה גם מזכיר יוצר אחר פה באתר, שמטיף ל'דת חילונית', שעברה מן העולם לפני 14 שנים בערך...
בכלל, חושב אני ש'שירים מטיפניים'- איכותם ירודה בד"כ... והאש, כן, גם שלך, א.ש.- הרבה פעמים נהפכת בסופו של דבר ל'אש זרה', גם אם לא התכוונו לכך מלכתחילה...
[ליצירה]
כיוונת לדעת גדולים
דימויה של האשה (או הרעיה) ללחם כבר מוזכר בתנ"ך, בסיפור על יוסף ואשת פוטיפר: "ולא ידע את אשר עימו בבית כי אם את הלחם אשר הוא אוכל" [אני מקווה שמצטט אני נכונה את הפסוק כי נכון-לעכשיו- אין תנ"ך ברשותי]. מכל-מקום: שיר פשוט ונחמד.
החזן.