עטוף בקורי לובן,
משתהה לרגע,
מביט לאחור
ונעלם
אל תוך השחר,
מותיר אחריו
שובל ניצוצות.
וכמתוך חלום,
שב ועולה,
כתמיד,
בשקיעת החמה,
מדליק את
השמיים
ומביא לעולם
מעט מן
האור.
[ליצירה]
אוף!
כן שמתי לב לזה ואפילו ניסיתי שזה לא יצא ככה...
אבל... זה מה שיצא...
אל דאגה עוד כמה תגובות ולא יראו את התגובה הראשונה שלי ואז זה לא יהרוס לאנשים אחרים :))
[ליצירה]
אני אוהבת את השירים האלה שלך...
אולי כי אני מקוה שמישהו יכתוב גם לי פעם שירים כאלה...
הייתי מחליפה את שתי השורות האחרונות כדי שזה לא יהיה חרוזי מדי... את ה"עולם חדש" עם "אוכל לבנות".
ואל תדאג,
היא תבוא :)
[ליצירה]
אמממ...
בכל זאת... בתור סקרנית מן המניין אני פשוט לא עומדת בזה :)
ושלא תביני לא נכון אני לא מתלוננת על ההפרשים בין הפירסומים של החלקים... רק על עצם הרעיון של החלוקה ;)
תגובות