סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
[ליצירה]
יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר.
דרוש עריכה.
ואולי כך יראה:
האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק?
אה - הה
אינסטינקט הגעגועים הנשי
זוקף את אוזניו הרגישות.
ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי
נובחת צורחת געגועי לירח -
ואהבה ושלווה בשדותינו - אין.
ועכשיו בזהירות יפתי,
בזהירות פחדי,
פן יברח ממני ליבי
ואני אגרר אחריו -
פחד יפתי, פחד ליבי
פחד.
[ליצירה]
את "במשפט אחד". האם כל מילה בעברית נחשבת כיצירת היוצר? בעבר , בתחילת דרכי באתר זה פירסמתי תחת קטיגוריה זו , לאחר יום כיפור , את המילה "התרוצצות". מנחם לא פרסם אותה אותה בטענה שאין זו יצירה. הבנתי. אז יכול להיות שאם מנחם היה מסנן בימים אלו- לא היו מתפרסמים כמה וכמה דברים.
תגובות