אני שלב בסולם
סולם המוביל לאהבה,
כל אחת חייבת לדרוך
לעבור אותי ברגלה
יחפה או נעולה,
בדרך אל האהבה
האמיתית,
כשאני נותר מאחור
כמו צל שחור.
אני שלב בסולם,
בלעדיי לא תמצאנה
אהבה ואושר.
אני בעל סגולה
מעם סגולה
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שירה משתבחת!
זוכרת-כפות הרגליים וההליכה בחול היפ מעלים זכרונות של הליכה לאחור, ממש כשם שכפות הרגליים בחול הטובעני חוזרות קמעא אחורה...
הלב כמו גל כחול-המיית הלב דפיקות המשברים אלי חול, הים הסוער המלא ניגון וגעגוע ואהבה ובתוכו מחשבות מחשבות כדגים רוחשים.
מנגינה-כאן באה לידי ביטוי המנגינה שאינה נראית על ידי שוכני היבשה אלא בצורת צדף, קונכיה שבהיותה בים הייתה כשירת סירנה בוקעת מבין סאון המעמקים, דגים ויצורי ים רוו נחת מבין הנעימות.
אך כאן ביבשה, כשהדובר כותב את שירו -הוא מזהה את הצדפה עם המנגינה שהיא הייתה פעם.
מנגינה שהפכה לצדף
[ליצירה]
לכן צריך לנצל כל דקה בגיל חסר הדאגות הזה. עדיין אפשר למצות את הנאת גיל הנעורים. על הצד הטוב ביותר. לכן חיי את הגיל בצורה הכי טובה לך בכדי שישארו לך גם זכרונות נעימים ולא זכרונות נערות עשוקה.
[ליצירה]
אולי זה נראה כמו הפואבלוס של ריו? או שמא כמו אחד היכונים הקומוניסטים סובייטים המקשטים את ערי מזרח אירופה (אתה שומע מר ירושלמי???)
אח אח כואב הלב- אני עוד זוכר צחוק ילדים וחבורות חבורות שהיו משחקים באיזור בכל מיני משחקים ותעלולים ובניית בית מחנה על העץ וכו'
הכל נדם ונעלם...
תגובות