מלים מייפות מציאות
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... נעם- חכה עם התולעים להסתער. אתה הורס את ההמשך! [ליצירה]
- [ליצירה] . הסתכלתי שוב ועכשיו אני מבינה איך הוא הגיע לברווז. עופים, אתה כ"כ מצחיק! [ליצירה]
- [ליצירה] . זה פשוט סיפור אדייייייייייייייייייייר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא הפסקתי לצחוק.... [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש. אבל זה ממש לא צריך להיות ככה. אנחנו לא צריכים להעריך את הכתיבה שלנו ע"פ תגובות של אחרים. זה עושה הכל חיצוני כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] * אבל באמת באמת בלי מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] . מביט- קצת קיצוני לומר כזה דבר, לא? לא צריך לבזבז חיים שלמים בחיפוש אחר האמת. התורה נמצאת בכל מקום, מוצאים אותה מיד ואז נותר רק לחיות אותה. אמנם ה-"רק לחיות אותה" הוא לא בדיוק "רק" אלא קצת יותר מסובך מזה אבל לפחות זה לא בנימה פסימית כמו השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] . רעות- אני לא זוכרת אם בתור ילדה דילגתי על התאורים בספרים אבל המחשבות האלו הן מחשבות שבאמת חשבתי כשהייתי קטנה. אני זוכרת את עצמי עומדת ומפריחה בועות ולוחשת להן מילות פרידה ומנסה לדמיין את הארץ אליה הן עפות, וגם בים- מאז שאני קטנה, כשמגיע גל מלא בקצף, אני מתכופפת ומדמיינת שכל הקצף שמקיף אותי זו שמלת מלמלה מפוארת. כך שזה כן יכול להיות במציאות. (כמובן שלא האמנתי בדברים האלה *באמת*) [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי שנצליח להגיע למקום הזה. אהבתי שהכתיבה פשוטה, טבעית כזו, כמו שהמקום הזה הוא הכי פשוט (והכי מורכב) בעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] . חמוד מאוד. צחקתי. [ליצירה]
- [ליצירה] . וואי, נורא עצוב ואמיתי. ואקטואלי. [ליצירה]
תגובות