איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
יש גם משהו טוב בלבד. ההתכנסות הפנימית, החופש חוסר התלות.
אהבתי את החלוקה לאני ואתה . כל אחד נוטל את עולמו איתו ומותיר את השני.
מעניין מה תהיה נקודת המבט של זה שנותר לבד ואיך יכתוב את שירו
תגובות